שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp

מאמרים אחרונים

הספר החדש ביותר באתר כרגע

מאמרים

מצות דינין משפט או מצפון

מצות דינין בבני נח, משפט או מצפון כתב רבנו הרמב”ן בפ’ וישלח ס’ ל”ד פס’ י”ג, במעשה דינה בת יעקב, וז”ל רבים ישאלו ואיך עשו בני יעקב הצדיקים המעשה הזה לשפוך דם נקי. והרב השיב בספר שופטים [פ”ט ממלכים הל’ י”ד] ואמר שבני נח מצווים על הדינים, והוא להשיב דיינין

קרא עוד »
מקרא
הרב טוביה הירשמן

לביאור המונח ”תולדות” במקרא

בספר בראשית אנו נתקלים רבות במונח תולדות כפתיח לפרשת תיאור מעשי האדם בניו ודורותיו אחריו. ונחלקו הראשונים האם עלינו להבין שהוא מתייחס דווקא ליחס הדורות אשר נולדים ממנו, או שמא אף חוויותיו ומקרי ימיו נכללים בביטוי זה. הדעת נותנת שדווקא בניו ובני בניו במשמע, כאשר הם הנולדים ממנו. בעוד סיפורי

קרא עוד »
הלכה
הרב יגאל גרוס

האם צריך לברכת ברכת המזון על יין (ודיני יין פגום)

יגאל גרוס נח: האם צריך יין כאשר מברכים ברכת המזון (ודיני יין פגום) פתיחה בפרשת השבוע כותבת התורה, שלאחר שנח יצא מהתיבה הוא נטע כרם והשתכר. לאחר מכן מגלה אותו חם בנו כאשר ערוותו מגולה (ועל פי דברי הגמרא גם מסרס אותו), והוא מספר לאחיו שם ויפת שהולכים לכסות אותו.

קרא עוד »
בריאת העולם
הרב טוביה הירשמן

מדת חושך

בתיאור מעשה הבריאה, אנו מוצאים את החושך בתחילת התהליך. כך מבואר בפסוק[1]: והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום ורוח אלהים מרחפת על פני המים. ממקרא זה לבדו אי אפשר לעמוד על השאלה האם החושך נברא הוא, או שמא מדובר בתוצאה מוכרחת של העדר אור. פסוק אחר בישעיהו[2] מביע

קרא עוד »
האזינו
הרב טוביה הירשמן

הקשר בין שירת האזינו לשיר השבת

הקורא את שיר השבת בתהילים (צב) בדקדוק והטעמה, ימצא מקבילות לשוניות רבות לשירת האזינו (דברים לב, א-מג). הדמיון הרב מעלה את ההשערה שמא המזמור בא לבטא את מסקנות שירת האזינו. אציין את הממצאים לפי סדר הפסוקים בדברים, תוך הדגשת ההשוואות: הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל־דְּרָכָיו מִשְׁפָּט אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל

קרא עוד »
עריב יום כיפור
הרב יגאל גרוס

אכילה בערב יום כיפור

בס”ד יום כיפור: למה יש מצווה לאכול בערב יום כיפור פתיחה כפי שכותבת התורה, המטרה המרכזית של יום כיפור היא חזרה בתשובה. אחד מהמעשים שנהגו כבר מימות הגאונים על מנת לעשות תשובה, הוא כפרה באמצעות תרנגול. לוקחים תרנגול, מסובבים אותו סביב הראש, ומבקשים שהתרנגול ההולך לשחיטה לאחר מכן יהיה כפרה

קרא עוד »
והדרת
הרב יגאל גרוס

האם צריך לעמוד בפני זקן שאינו שומר מצוות

בס”ד וילך: האם צריך לעמוד בפני זקן שאינו שומר מצוות פתיחה בפרשת השבוע מסיים משה רבינו את נאומו בפני עם ישראל, ומזכיר לו שהוא לא יוכל עוד להמשיך איתם לארץ ישראל. למרות שמדבריו משמע שהוא לא נכנס כלל לארץ, אין הדברים כן, שהרי משה עמד בעבר הירדן שהובטח לעם ישראל.

קרא עוד »
הלכה
הרב יגאל גרוס

האם יש בזמן הזה כהנים ולווים

בפרשת קרח טוען קרח, שכל העדה כולם קדושים, ולכן אין למשה ולאהרן זכות להשתרר על העדה. משה ואהרן טענו לעומתו, שאומנם כל העדה קדושים, אבל הכהנים והלווים ובפרט משה ואהרון התייחדו במעלתם, כפי שלבסוף הוכח על ידי המחתות, וגם על ידי מבחן המטות. מעמדו של כל כהן כקדוש בוודאי, היה

קרא עוד »
הלכה
הרב יגאל גרוס

לימוד תורה ‘לשמה’, לשם מה?

מובאים מספר פסוקים, אותם דרשו חז”ל לעניין לימוד תורה (ברכות מג ע”ב). הגמרא במסכת נדרים (פא ע”א) מספרת, שהחכמים והנביאים התפלאו שנחרב הבית הראשון, שהרי לכאורה הכל היה תקין. בסופו של דבר שאלו את הקב”ה לטעם הדבר: ”מאי דכתיב: מי האיש החכם ויבן את זאת? דבר זה נשאל לחכמים ולנביאים

קרא עוד »
ברכת המזון
הרב יגאל גרוס

האם נשים מצטרפות לזימון?

בפרשת פנחס פונות בנות צלפחד למשה בבקשה לקבל נחלה בארץ ישראל, משום שאביהם מת בלי בנים, ואין מי שימשיך את זכר אביהם ויירש נחלה בארץ בשבילו. הקב”ה הסכים לבקשתם, ובעקבות כך זכו בנות צלפחד בנחלה. הגמרא במסכת סנהדרין כותבת (ח ע”א), שגם בלי שבנות צלפחד היו מבקשות נחלה הקב”ה היה

קרא עוד »
אחיזת עינים
הרב יגאל גרוס

האם מותר ללכת להצגה של קוסם

בפרשת בלק נאמר כי שלח בלק בן ציפור את זקני מדיין וזקני מואב עם קסמים בידם, כדי לשכנע את בלעם לקלל את עם ישראל. למרות שהמדרש אומר (רבה פרשה כ, יח) ”שבלק היה בעל קסמים ובעל נחש יותר מבלעם”, אפשר שבלעם מקלל טוב יותר, ולכן דווקא הוא הלך ולא בלק.

קרא עוד »
הלכה
הרב משה מרדכי אייכנשטיין

הנוהג להטיל תכלת, האם עדיף לו לנהוג כרש”י או כהרמב”ם

החילוק בין מצות תכלת ולבן בין דעת רש”י לרמב”ם א יסוד פלוג’ רש”י והרמב”ם במנין החוטים של תכלת האם תכלת שווה ללבן, או יעודה לכריכה בלבד נחלקו רש”י ורמב”ם במנין החוטים של הלבן והתכלת שבמצות ציצית. דרש”י ריש פרק התכלת וכן התוס’ שם כתבו דאיכא ב’ חוטי לבן וב’ חוטי

קרא עוד »
דיני ממונות
הרב יגאל גרוס

השתמשות בטלית של אדם ללא רשותו

בפרשת ‘שלח לך’ מובאת פרשת ציצית, בה ישראל מצווים במידה ויש להם בגד של ארבע כנפות, לשים עליהם פתילים. נחלקו הראשונים (מובאים בבית יוסף או”ח סי’ יג), איזה האיסור יש ללכת בבגד ללא ציצית: א. ר’ שלמה מדרוייש סבר שיש לאו ללכת עם ד’ כנפות ללא ציצית, אסור ללכת עם

קרא עוד »
ברסלב
הרב ישעיה רבינוביץ

מאמר מראש ישיבה א’ על ברסלב, ותשובה ניצחת על זה

נביא כאן מאמר שפרסם ר”י א’ בארה”ק על מהותה של חסידות ברסלב, ולבסוף נביא תשובה ניצחת על זה ששלחו אלינו למערכת, וכדרכינו לא ניכנס לנידונים השנויים במחלוקת, אלא רק נפרסם כאן הדברים, עם התשובה על זה, והאמת והשלום אהבו.   בס”ד צריך אני להקדים מה שהביאני להיכנס בחקירה בענין ברסלב.

קרא עוד »
אוכל
הרב יגאל גרוס

אכילה ושתייה בכלי לא טבול

בפרשת מטות מסופר על מלחמת בני ישראל עם מדיין. לאחר הניצחון ציווה משה להעביר את כל כלי המתכות באש, ולאחר מכן לטהר אותם במים. הגמרא בעבודה זרה (עה ע”ב) לומדת מכך שמשה ציווה לטהר את הכלים במים בנוסף להעברתם באש, שיש חובה לטבול כלים שנקנו מגוי ”לפי שיצאו מטומאת הנכרי

קרא עוד »
אשר יצר
jacov

עיון בברכת אשר יצר

ברכת אשר יצר אשר יצר את האדם בחכמה– פירוש בריאת האדם היא בחכמה נפלאה (ראה להלן מפליא לעשות), ותוספות מפרש שהחכמה היא שהתקין מזונותיו של אדם הראשון ואח”כ בראו (טור סימן ו). וברא בו נקבים נקבים, חלולים חלולים (בגימטרייה רמ”ח כמניין אברי האדם). פירש הבית יוסף שמכיוון שיש בגוף הרבה

קרא עוד »
הלכה
הרב יגאל גרוס

האם מותר לשמוע שירת נשים?

בפרשת בשלח מסופר, על ים סוף שנקרע בפני בני ישראל שעברו בתוכו, ובזכות כך הם ניצלו מהמצרים שרדפו אחריהם. מוסכם על כולם, שקודם כל נכנסו בני ישראל אל הים כאשר הוא סוער, ורק אז הוא נבקע בעקבות ההשתדלות שלהם. הגמרא במסכת סוטה (לז ע”א) מביאה מחלוקת בין ר’ מאיר לר’

קרא עוד »
דקדוק
jacov

ה’ מֶלֶך (הווה), ה’ מָלָך (עבר), ה’ ימלוך (עתיד) לעולם ועד – מדוע סדר המילים בפסוק אינו על פי הרצף עבר, הווה ועתיד?

ה’ מֶלֶך (הווה), ה’ מָלָך (עבר), ה’ ימלוך (עתיד) לעולם ועד -מדוע סדר המילים בפסוק אינו על פי הרצף עבר, הווה ועתיד? מכיוון שרצו שהמילים “עולם ועד” שמורים על נצחיות תהיינה על העבר ועל העתיד, כלומר שה’ היה לפני שהיה עולם ויהיה גם אחריו לעולם ועד (שיירי כנסת הגדולה בשם

קרא עוד »
ברית מילה
הרב יגאל גרוס

האם מותר למול ערבי

בפרשת לך לך, מצווה אברהם אבינו על המילה, ומל גם את ישמעאל בנו. הגמרא במסכת סנהדרין (נט ע”ב) לומדת מפסוקים אלו, שגם בני קטורה פילגש אברהם, חייבים במילה, ונחלקו הראשונים בביאור דברי הגמרא, מי מבני קטורה התחייב במילה: א. דעת רש”י (שם, ד”ה לרבות) והרמב”ן (יבמות מו ע”א ד”ה שכן),

קרא עוד »
עבודת ה'
הרב אדיריה פנחס

פרשת “נשא” – מעשה אחד כוונות שונות

מדוע התורה מפרטת באריכות את כל הקורבנות של נשיאי ישראל שהובאו בחנוכת המזבח? אמנם, כל הקורבנות היו זהים, אבל הכוונות היו שונות ומגוונות, וכולן נצרכות ורצויות. חנוכת המזבח בסוף פרשת “נשא” מסופר על חנוכת המזבח. המשכן הוקם בתאריך א’ ניסן, ומתאריך זה החלו הנשיאים להביא כלים וקורבנות לחנוכת המזבח, כל

קרא עוד »
שמע ישראל
jacov

קריאת שמע 

קריאת שמע כתב רב עמרם יחשיב וישווה אדם את קריאת שמע בכל זמן כמו פרוטגמא חדשה (כתב מלך שמצווה על מדינתו), כלומר שלא תהיה בעיניו כדבר שכבר שמע אותו הרבה פעמים שאינו חביב אצלו. וכך אמרו בספרי (ואתחנן פסקא ו) “על אשר אנוכי מצווך היום” בכל יום יהיו בעיניך כחדשים

קרא עוד »
תפילה
jacov

כיצד נקבעה תפילת שמונה עשרה

כיצד נקבעה תפילת שמונה עשרה הרמב”ם (בהלכות תפילה פ”א) מסביר מדוע תוקנה תפילת שמונה עשרה (עמידה): מצות עשה להתפלל בכל יום שנאמר “ועבדתם את יי אלהיכם” (שמות כג, כה), ובתורה שבעל פה למדו שעבודה זו היא תפלה שנאמר  “ולעבדו בכל לבבכם”(דברים יא, יג). אמרו חכמים אי זו היא עבודה שבלב זו

קרא עוד »
ברכה
jacov

עיון בברכות השחר

ברכות השחר כתוב במסכת ברכות (ס:) שכאשר אדם מתעורר משנתו יאמר “אלהי נשמה שנתת בי… ברוך אתה ה’ המחזיר נשמות לפגרים מתים”, כשישמע קול תרנגול יברך “ברוך אשר נתן לשכווי בינה”… כאשר יפתח את עיניו יברך “ברוך פוקח עורים”, כאשר יקום יברך “ברוך מתיר אסורים”, כאשר ילבש יברך “ברוך מלביש

קרא עוד »
אבקת חלב
הרב יגאל גרוס

האם מותר לאכול אבקת חלב נכרי

בפרשת וירא, אנו קוראים על ביקור המלאכים באוהל אברהם, להם הוא מגיש, חמאה וחלב ובן בקר. בדעת זקנים מבעלי התוספות על הפרשה, מובא מדרש המתאר שכשקיבלו ישראל את התורה, פנו המלאכים אל ה’, וביקשו לקבל את התורה. ה’ אמר להם, שמכיוון שהם אכלו אצל אברהם בשר וחלב שבושלו יחד ועברו

קרא עוד »
ברכת כהנים
הרב יגאל גרוס

האם מותר לישראל לעלות לברכת כהנים

התורה מביאה את ברכת הכהנים, בה יברכו הכהנים את בני ישראל. חז”ל במספר מקומות הדגישו את החשיבות של ברכת כהנים, ובמסכת סוטה (לח ע”ב) הם כתבו, שהקב”ה מתאווה לברכתם של הכהנים. נחלקו הראשונים האם בשביל שהברכה תתקבל יש עניין שהכהנים יהיו צדיקים, או שמא כל הברכה תלויה בקב”ה בלבד. א.

קרא עוד »
גופות
הרב יגאל גרוס

האם מותר לבצע חניטה וניסויים בגופות

בפרשת ויחי, נפטרים גם יעקב וגם יוסף. מאחר שפעולת החניטה הייתה מקובלת מאוד במצריים, מצווה יוסף על הרופאים המצריים לחנוט את אביו ולשים אותה בארון. גם כאשר יוסף מת, חונטים הרופאים את גופתו, ושמים אותה בארון. כיצד מתבצע תהליך החניטה? כפי שעולה מהיסטוריונים יוונים וממומיות שנמצאו במצרים, היו לפחות שלוש

קרא עוד »
אוכל
הרב יגאל גרוס

מהי הברכה על בורקס בשר

הערה: המאכל שבתמונה אין הכרח שיש קשר בינו לבין הנידון ההלכתי בכתבה זו. בפרשת בהעלותך נזכר שביקשו בני ישראל מהקב”ה בשר לאכול, והוא שלח להם שלוים מן הים. מכיוון שהם לא ביקשו כראוי ורק באו להתלונן, הם נענשו ומתו. בדברי התורה מתי הם מתו אנו מוצאים סתירה: מצד אחד אומרת

קרא עוד »
תנ"ך
הרב משה מרדכי אייכנשטיין

שאול ודוד

שאול ודוד א ביאת דוד לבית שאול בספר שמואל (סימן טז) אנו קורים על מעשה דוד הנמשח ע”י שמואל בסתר מפחד שאול המלך שה’ הסיר את מלכותו ממנו ונתנה לרעו הטוב ממנו, ומשנמשח צולחת עליו אותה רוח ה’ אשר סרה בעת ובעונה זו מעם שאול, וכשרוחו הרעה מבעתתו, נקרא דוד

קרא עוד »
אמונה
הרב אדיריה פנחס

מרעה טוב

ידוע הדבר, שיש להשתדל לפתוח בדבר טוב, ולסיים בדבר טוב[1]. לכן, בדרך כלל, המסכתות של התלמוד מסתיימות בדברי אגדה. אולם, אם נבחן את סיומה של מסכת “בבא קמא”, נגלה שהמסכת, לכאורה, מסתיימת בדברי הלכה “שגרתיים”. המשנה האחרונה במסכת “בבא קמא” עוסקת בבעל אומנות או בפועל, אשר מבצעים עבודה עבור בעל

קרא עוד »
לשון
הרב צבי ישי דמן

לביאור הביטוי פרייה ורבייה

הביטוי פרייה ורבייה משמש כתיאור להולדת ילדים כבר בספר בראשית, כאשר בפרק א הקב”ה חוזר ואומר לאדם ולחווה בפסוק כב ובפסוק כח – פרו ורבו. חז”ל הסבירו כי הראשונה לברכה והשנייה למצווה, ומכאן מקור החיוב המוטל עלינו להוליד ילדים. גם נח התברך בברכה זו בתחילת פרק ט, וצווה במצווה זו

קרא עוד »
גמילות חסדים
הרב טוביה הירשמן

עיקר מידת ההטבה והרחמים

הרמב”ם בהלכות עבדים פרק ט הלכה ח כותב: מותר לעבוד בעבד כנעני בפרך, ואף על פי שהדין כך מדת חסידות ודרכי חכמה שיהיה אדם רחמן ורודף צדק ולא יכביד עולו על עבדו ולא יצר לו ויאכילהו וישקהו מכל מאכל ומכל משתה, חכמים הראשונים היו נותנין לעבד מכל תבשיל ותבשיל שהיו

קרא עוד »
אמונה
הרב אדיריה פנחס

האור בקצה המנהרה

מדוע היה כה חשוב שיוסף ומשה רבינו לא יריחו ריח רע? עניינו הרוחני של הריח הטוב. עניינו של האור אשר בקצה המנהרה, בהקשר הגאולה.   יוסף הורד למצרים ונמכר שם לעבד, אך קודם לכן הוא נמכר לישמעאלים ולמדינים. התורה מדגישה לנו שאורחת הישמעאלים, שקנתה את יוסף, נשאה נכאת וצרי ולט[1].

קרא עוד »
ציצית
הרב יחיאל מאיר

מנין חוטי התכלת – והחוליות

א] שיטות הראשונים הנה נחלקו הראשונים ז”ל במנין חוטי התכלת, דעת רש”י ותוס’ ב’ חוטי תכלת וב’ חוטי לבן, דעת הראב”ד חוט אחד תכלת וג’ חוטי לבן, ודעת הרמב”ם חצי חוט תכלת וג’ וחצי חוטים לבן. והנה אין בענין זה הכרעה למעשה מהשו”ע, ואף שבב”י כתב ההלכות למ”ד ב’ חוטי

קרא עוד »
ביטחון
הרב אדיריה פנחס

אושר

מדוע אשר, בנו של יעקב אבינו, התברך יותר משאר אחיו? מהו אושר אמיתי?   בפרשת “ויחי”, אנו קוראים שיעקב אבינו ברך את כל בניו בברכה שמיוחדת לכל בן ובן[1]. לגבי אשר, אחד מבניו של יעקב, נאמר במקום אחר, שהוא יזכה להיות הבן המבורך ביותר, וכל אחיו אף יוסיפו לברך אותו[2].

קרא עוד »
מוסר
הרב אדיריה פנחס

קנאה מול עצמיות

מתי מתעוררת הקנאה? מהם הדרכים אליהם הקנאה עשויה להוביל אותנו? דרכי ההתמודדות מול הקנאה.   בפרשת “קרח” מסופר על קורח, בן דודם של משה ואהרן, שקינא על כך שמשה הנו המנהיג ושאהרון הנו הכהן הגדול. וכאשר ראה שגם בן דודו הצעיר, אליצפן, מונה לתפקיד חשוב, החליט לצאת בפומבי נגד הנהגתו

קרא עוד »
הלכה
הרב יחיאל מאיר

שיעור וצורת הבגד החייב בציצית

א] שיעור ה’טלית’ מנחות מ: טלית שהקטן מתכסה בו ראשו ורובו והגדול יוצא בה דרך עראי חייבת בציצית אין הקטן מתכסה בו ראשו ורובו אף על פי שהגדול יוצא בה עראי פטורה. הנה צורת העיטוף בטלית היא שיש בגד מלבני ורוחבו לגובה האדם והוא מכסה את האדם מראשו עד ברכיו

קרא עוד »
הלכה
הרב יגאל גרוס

האם אפשר לפדות בכור באמצעות כוהנת

כאשר אב פודה את בנו באמצעות הכהן, הכהן שואל את האב, האם הוא מעדיף לשלם את חמשת הסלעים לכהן ולפדות את בנו, או שהוא מעדיף לא לשלם את חמשת הסלעים, והכהן יזכה בבן. כפי שהעיר בתרומת הדשן (פסקים סי’ רלה), האב לא יכול לומר לכהן שהוא מעדיף את הכסף על

קרא עוד »
אגדה
הרב יחיאל מאיר

מזבח נח – (ועוד הערות בפ’ נח)

בראשית ח, כ-כא. ויבן נח מזבח לה’ ויקח מכל הבהמה הטהרה ומכל העוף הטהור ויעל עולות במזבח, וירח ה’ את ריח הניחוח ויאמר ה’ אל לבו לא אוסיף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעוריו ולא אוסיף עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי. לכאו’

קרא עוד »
הלכה
הרב יגאל גרוס

האם מותר לרב לסחור במצוות?

בפרשת ניצבים, מבשרת התורה לעם ישראל, כי הצרות שיועדו לאדם העובר על מצוות ה’, אכן יתגשמו בהם. לאחר מכן אומרת התורה (ל, א), שעם ישראל ישוב בתשובה (ושבת עד ה’ א-להיך), הקב”ה ירחם על עמו ויקבץ אותו חזרה לארצו. נחלקו הראשונים, כיצד לפרש את פסוקי התורה המורים על כך שעם

קרא עוד »
מתן תורה
הרב משה מרדכי אייכנשטיין

משה קיבל תורה מסיני – בחג הקציר

משה קיבל תורה מסיני – בחג הקציר כל פרקי אבות הוא מסירת התורה, ותכלית התורה מה שהיא עושה אדם, וכן שלכל דור יש את ההנהגה ומסירת התורה שלו, וכמו באנשי כה”ג הוו מתונים בדין וכו’ שהוא עניין התורה שבע”פ שנשרשה מזמן זה אחר שנסתם חזון וכידוע, ופרק משה קיבל תורה

קרא עוד »
הלכה
הרב אליעזר דוידזון

ילד לקוי שהציוד שלו אבד בהסעה

מעשה בא לידי: ילד לקוי שמיעה רגיל ליסוע כל יום לגן בהסעה מטעם העירייה, במימון משרד החינוך כמקובל. כל בוקר הילד עולה להסעה עם תיק אוכל כמקובל בין ילדי הגן. ובתיק מכשיר שמיעה כלשהו המצוי בין לקויי שמיעה, וערכו כמה אלפי ש”ח. הסעה זו לוקחת קבוצת ילדים מגוונת, כולם תלמידי

קרא עוד »
מחשבת ישראל
הרב יחיאל מאיר

שיחה לה’ אייר (שנאמרה בכולל ‘גמרא כפשוטה’)

א. הגדרת המצב אינני רוצה להאריך בדברים הפשוטים, ועל כן אקצר בהם קודם שאבוא לעיקר דברי. פשוט וברור שהדבר הפלאי והניסי שקרה כאן, שעם שלם חזר לארצו לאחר אלפיים שנות גלות ופיזור, הוא נס ומאורע היסטורי ברמה שלא היה כמוהו, הוא הנס שהבטיחה עליו התורה והנביאים, וממילא כאשר רואים את

קרא עוד »
דבורה הנביאה
הרב משה מרדכי אייכנשטיין

שקמתי אם בישראל

פרשת דבורה ‘שקמתי אם בישראל’ בכוח שירתה מולידה דבורה את עם ישראל מחדש הנה בפרשיה זו של שירת דבורה יש להתבונן בכמה דברים מרכזים, האחד מה היה המקום לשירה כאן יותר מבכל התשועות שהיו לישראל בימים אלו, ובד”כ מתברר עניין השירה שהוא דיבור גבוה מעל הדיבור הרגיל, ושירה נאמרת בשעה

קרא עוד »
אבות
הרב טוביה הירשמן

על שלושה דברים העולם עומד

ברור, כי בכללים הקצרים אותם מסרו לדורות אותם חכמים, טמונים מסרים עמוקים שאינם מובנים בהשקפה ראשונה, וככל שאנו יגעים לעמוד על בורים, יתכן ועולה בידינו לכוון לדעתם. האמירה הראשונה הנמסרת לנו במסכת אבות מאוצרות הרוח והחכמה הקדומים על ידי מוסרי התורה היא זו של שמעון הצדיק. וכך שנינו: על שלשה

קרא עוד »
הלכה
הרב יגאל גרוס

האם מותר לשאת אשה שנייה?

בפרשת ויצא מסופר כיצד עבד יעקב אבינו את לבן ארבע עשרה שנה, בשביל לזכות בסוף גם ברחל וגם בלאה. מפורסמת השאלה, כיצד יעקב אבינו נשא שתי אחיות? והרי התורה אוסרת לשאת שתי אחיות! המהר”ל (גור אריה מו, י) תירץ, שאפשר שיעקב אבינו פעל על פי רוח הקודש וציווי מיוחד, ומשום

קרא עוד »
ספר ויקרא
הרב יחיאל מאיר

סדר ספר ויקרא

ספר ויקרא פותח בקריאת ה’ למשה אל אהל מועד, וזה ענינו של הספר סדר החיבור והיחוד של ישראל  לה’ באהל מועד, וכענין אהל מועד כן הוא הספר, שבו נועדים ה’ וישראל. תחילת הספר בפרשת ויקרא הוא בדיני האדם המביא את הקרבן, איך יהיה לו רצון לפני ה’, פרשת צו מפרטת

קרא עוד »
מחשבת ישראל
הרב יחיאל מאיר

קריאת שמע

[יחוד ה’, אהבתו, בשכמל”ו, ג’ הפרשיות, ברכות ק”ש, סמיכת גאולה לתפילה] א] ביאור פסוקי ‘שמע’ ‘ואהבת’ והקשר ביניהם דברים ו, ד-ה. שמע ישראל י-הוה אלהינו י-הוה אחד, ואהבת את י-הוה אלהיך בכל לבבך ובכך נפשך. ענין הכתוב הוא שידעו ישראל שי-הוה שהוא האלהים שלנו הוא האלהים היחיד, ואין עוד אלהים

קרא עוד »
הלכה
הרב יגאל גרוס

האם מותר לומר ‘הנני מוכן ומזומן’ לפני ספירת העומר

פתיחה התורה בפרשת אמור (ויקרא כג טו – טז) כותבת, שמצווה לספור חמישים יום מהקרבת קרבן העומר, המוקרב יום לאחר חג הפסח, עד חג השבועות, בו מקריבים את קרבן החיטים (עיין רמב”ן שם). התורה מוסיפה, שצריך להתחיל לקצור ולספור את העומר ‘ממחרת השבת’, ונחלקו הקראים והפרושים (חז”ל) מהי כוונת התורה:

קרא עוד »
הלכה
הרב ישעיה רבינוביץ

תכלת

בלי קשר לפולמוס ההלכתי בדבר, אני זוכר שישבתי באיזה אירוע שמחה לפני בערך עשר שנים, ודיברתי עם איזה מישהו על זיהוי התכלת, [גילוי נאות: אינני לובש תכלת], ועבר שם איזה אדם חשוב זקן ונשוא פנים, ושמע על מה אני מדבר, ושאל בנימה של זלזול והוקעה נפשית: תכלת?! והניף ידו בביטול

קרא עוד »
היסטוריה
הרב טוביה הירשמן

גניבא ומר עוקבא

בין בתרי סוגיות מסכת גיטין אנו פוגשים את גניבא מספר פעמים, לרוב בשילוב ביקורת על מעשיו. הנתונים שלפנינו מספרים אודות סכסוך שניהל עם מר עוקבא, ובכך זכה לכינוי פלגאה כמי שמפריד בין החכמים. להלן אצטט את קטעי התלמוד המגלים טפח ומכסים טפחיים, עדי הסוף הטרגי. רב הונא ורב חסדא הוו

קרא עוד »
אגדה
הרב יחיאל מאיר

ושמרו דרך ה’

בראשית יח, יז-כ.  וה’ אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עשה:  ואברהם היו יהיה לגוי גדול ועצום ונברכו בו כל גויי הארץ:  כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה’ לעשות צדקה ומשפט למען הביא ה’ על אברהם את אשר דבר עליו: מבואר במקראות אלו

קרא עוד »
אגדה
הרב יחיאל מאיר

אישי ובעלי (ויבאר ענין נבואת הושע א-ג)

א] הושע ב, טז-כב. לכן הנה אנכי מפתיה והלכתיה המדבר ודברתי על לבה… והיה ביום ההוא נאם ה’ תקראי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי… וארשתיך לי לעולם וארשתיך לי בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים, וארשתיך לי באמונה וידעת את ה’. מבואר שלאחר תקופה שישראל יהיו ‘לא עמי’ ‘כי היא לא אשתי

קרא עוד »
הלכה
הרב טוביה הירשמן

הגדרת מצוות תלמוד תורה

מאמר זה פורסם לראשונה בירחון האוצר גליון כ”ב. מצוות וחובת תלמוד תורה היא מיסודות המשכיות מסורת ישראל. כאשר על כל איש מישראל, ללא הבט על מצבו הפיזי הכלכלי, מוטלת חובת ההשתדלות לעסוק בתורה ולהעבירה לבניו אחריו, אם בצורה ישירה או על ידי שליח, ובכך מועברת האמונה וקיום הברית מאז מעמד

קרא עוד »
ברכות
הרב צבי ישי דמן

הבוחר בתורה

במסכת סופרים (יג, ז) אנו מוצאים את נוסח הברכה האמורה טרם קריאת ההפטרה בציבור כתקנת חכמים: בנביאים אומר, ברוך אתה ה’ אלהינו מלך העולם אשר בחר בנביאים טובים ורצה בדבריהם הנאמרים באמת, ברוך אתה ה’ הבוחר בתורה ובמשה עבדו ובישראל עמו ובנביאי האמת והצדק. הירושלמי (יומא ז, א) מפרש את

קרא עוד »
לשון
הרב צבי ישי דמן

התנצלות והתרפסות / עיון לשוני

הביטוי התנצלות מוזכר בתורה (שמות לג, ו) כלפי התפשטות בני ישראל מעדיים. אך כבר בימי הרד”ק – סוף האלף החמישי – אנו מוצאים שימוש במונח זה כמקובל היום: להסיר תלונה מן המתנצל. קשה לשער את הזיקה בין המובן המקורי לבין המשמעות המחודשת. יש המשערים כי המתנצל ‘מתפשט’ מטענות המתלונן ומסיר

קרא עוד »
אגדה
הרב יחיאל מאיר

התפילה וסידרה

א] הסדר הכללי של תפילת י”ח תפילת י”ח, היא צורת עמידתנו לפני ה’, כמובן שעמידה זו, אינה רק בשעת התפילה עצמה, אלא כל ימי חיי האדם הרוצה לעמוד לפני אלוהיו, כל ימי חיי האומה העומדת לפני אלוהיה, ועל כן סדר התפילה, אינו רק ענין של הבנה למה תקנו זה פה

קרא עוד »
אוכל
הרב יגאל גרוס

האם מותר לתת אוכל לאדם שלא יברך

בפרשת כי תבוא מסופר, שבני ישראל עמדו למרגלות הר גריזים ועיבל, וקיללו או ברכו את מי שיעבור או יקיים את דברי התורה. אחת מהקללות המופיעות היא, שאסור להטעות עיוור בדרך (מקור הפסוק בספר ויקרא). למרות שמפשט לשון התורה משמע, שאסור להכשיל אדם בצורה פיזית, חז”ל למדו מכאן, שהכוונה להכשלה רוחנית,

קרא עוד »
הלכה
הרב יחיאל מאיר

כתיבת ספר תורה

  מאמר זה נכתב לרגל גמר סיום כתיבת ספר תורה     סימן א בענין מצות כתיבת ספר תורה א] הנה קודם בואנו לברר מצות כתיבת ספר תורה, יש להקדים בשני ענינים, א’ בגדרי לימוד המקרא מתוך הספרים, ומאיזה ספרים מותר ללמוד מקרא. יש להבין בדברים הפוסלים בספר תורה כגון

קרא עוד »
לשון
הרב אהרן גבאי

תגובות והבהרות על נוסח ה’ מלכותיה קאים לעלם ולעלמי עלמיא

כהמשך למאמר שפורסם בזמנו בקבצים תורניים על נוסח ה’ מלכותיה קאים לעלם ולעלמי עלמיא, המאמר גרם להדים רבים ועורר תגובות רבות בכתב ובעל פה מרבנים ותלמידי חכמים, ביניהם הגאון רבי מאיר מאזוז שליט”א, והגאון רבי דוד יצחקי שליט”א, והגאון רבי יצחק רצאבי שליט”א ועוד. אנו מתכבדים להביא את תגובתו בשנית

קרא עוד »
ברכות
הרב יגאל גרוס

האם הרהור נחשב כדיבור?!

בפרשת שמות אנו קוראים על בריחתו של משה ברח למדיין מאימתו של פרעה, לאחר שמשה הרג את המצרי. במעמד הסנה מצווה הקב”ה על משה לשוב מצריימה ולגאול את עם ישראל. משה חשש שאהרן יכעס עליו ויקנא בו על שלקח לו את ההנהגה, אולם הקב”ה גילה לו, שלא זו בלבד שאהרון

קרא עוד »
הלכה
הרב צבי ישי דמן

ביאור בסוגיית צורכי שבת נעשים ביום טוב

בגמרא מסכת פסחים דף מו ע”ב אנו מוצאים שנחלקו רבה ורב חסדא אם צורכי שבת נעשים ביום טוב מן התורה, או שאין צורכי שבת נעשים מן התורה. למעשה, לכל הדעות ניתן באופנים מסוימים להכין צורכי שבת ביום טוב שלפניו, כי גם לרבה הסובר שאין צורכי שבת נעשים ביום טוב –

קרא עוד »
נוסח
הרב אהרן גבאי

בענין נוסח ה’ מלכותיה קאים לעלם ולעלמי עלמיא

פתיחה מהנהלת האתר אנו מתכבדים להגיש בזאת מאמר מקיף מידידנו הרב אהרן גבאי שליט”א ששלח את מאמרו לפרסם באתרינו. מאמר זה עורר הדים בקרב בני התורה וגדולי הרבנים שאף כתבו מכתבים ומאמרים בנידון. ואנו מתכבדים כעת לפרסמו שוב.

קרא עוד »
גנבים
הרב יגאל גרוס

בא במחתרת – פרשה אקטואלית בהלכה

בכ”ג בטבת בשנת תשס”ז בשעה שלוש בלילה, חדרו ארבעה ערבים גנבים לחוותו של בעל חווה ידועה בארץ, מתוך כוונה לגנוב לו את הכבשים.   כאשר הוא הבחין בהם ירה לכיוונם, הרג אחד ופצע אחד נוסף קשה, ובעקבות כך הוגשה נגדו תלונה בחשד לרצח.  בסופו של דבר פסק בית המשפט ברוב קולות

קרא עוד »
גמרא
הרב משה מרדכי אייכנשטיין

בדין אין מעבירין על המצות – קצירת העומר

בסייעתא דשמיא פסח תשע”ט מתני’ (מנחות סד:) מצות העומר להביא מן הקרוב לא ביכר הקרוב לירושלים מביאין אותו מכל מקום וכו’: ובגמ’ מ”ט איבעית אימא משום כרמל ואיבעית אימא משום דאין מעבירין על המצות. ובתוס’ שם איבעית אימא אין מעבירין על המצות. בפ’ איזהו מקומן (זבחים דף מז.) גבי פרים

קרא עוד »
בוכרה
הרב אהרן גבאי

תפלת שמונה עשרה לפי נוסח פרס ובוכרה

פתיחה מהמנהל: מאמר זה הוא מאמר מושקע מאוד הכולל פרי עבודה ויגיעה עצומה למי שמבין בדברים אלו, ואנו שמחים להציג את מאמרו באתרינו. (לסידורים שבתמונה אין קשר לכתבה).  

קרא עוד »
גלעד שליט
הרב יגאל גרוס

האם היה מותר לשחרר את גלעד שליט

בפרשת מקץ נזכר שירדו אחי יוסף לקנות אוכל במצרים בעקבות הרעב, ושם הם פוגשים את יוסף, שהיה המשנה למלך ואחראי על האוכל. יוסף מאשים אותם שהם מרגלים ומכניס את שמעון לכלא, ומסכים לשחרר אותו רק במידה והם יביאו גם את בנימין למצרים. מאז ומתמיד נודעה חשיבות מצוות פדיון שבויים, ויהודים

קרא עוד »
חסידות
הרב רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא

מנין שהמילים “זה אלי ואנוהו” אמרו השפחות

בעלון שבועי “פחד דוד” לשביעי של פסח (עלון מס’ 405) היו”ל ע”י מוסדות “אורות חיים ומשה”, במדור “מן המעיין” כתבו, וז”ל: “זה אלי ואנוהו” (שמות טו ב), תמיהה גדולה תמהו המפרשים בדברי חז”ל “ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בנבואה, דכתיב “זה אלי ואנוהו”. מנין שהשפחות אמרו דבר

קרא עוד »
ליל הסדר
הרב רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא

רמזים בסימני ליל הסדר

  חלק א: ליקוט קטן מתוך הגדת הרמח”ל זיע”א (רמזים בסימני ליל הסדר קדש ורחץ וכו’) עם הוספות וביאורים ממני על הסימנים הנ”ל. לע”נ הרמח”ל הקדוש זצוק”ל וזיע”א (ר’בי ח’יים מ’שה ל’וצאטו) יום פטירתו כ”ו אייר (יסוד שביסוד). א) קדש- נוטריקון ד’ ק’ליפות ש’בור, והוא עפ”י דברי הרמח”ל, שד’ כוסות

קרא עוד »
אפיקומן
הרב רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא

חטיפת האפיקומן על ידי הילדים בליל הסדר

בגיליון היקר “פנינים” (גיליון ל”א) היו”ל ע”י ידידי הרה”ג מרדכי חיים שליט”א (ירושלים), כתב יז’ טעמים על מה שנהגו לחטוף את האפיקומן על ידי הקטנים בליל הסדר, ועיי”ש שכתב בס”ד י”ז טעמים לזה. ואכתוב ממנו רק גרגר אחד המובא באות א’ (שם), וז”ל: איתא בפסחים (קט ע”א): תניא, רבי אליעזר

קרא עוד »
דם
הרב יגאל גרוס

האם יש חובה לתרום דם או כליה

בשירת האזינו, מציין משה את רחמנותו של הקב”ה, שמתנהג כביכול כמו נשר, שלא יורד בהפתעה ובמהירות על קנו, כדי לא להפחיד את גוזליו, אלא מקים רעש כדי שידעו שהוא מגיע. תכונה נוספת שיש לנשר, שמכיוון שאין עוף גבוה ממנו, הוא נושא את גוזליו על כנפיו, ולא חושש שמא יבוא עוף

קרא עוד »
ארבע כוסות
הרב צבי ישי דמן

היין והדם

במרחבי המקרא רווח הדימוי בין יין לדם. השוואה זו המתבססת בעיקרה על המראה האדום והמרקם הנוזלי, מוצאת ביטוי מפורש במליצות המקשרות את פעולת השתייה והשכרות לדם, או התייחסות ליין כדם ענב, כדלהלן: אֹסְרִי לַגֶּפֶן עִירוֹ וְלַשֹּׂרֵקָה בְּנִי אֲתֹנוֹ כִּבֵּס בַּיַּיִן לְבֻשׁוֹ וּבְדַם עֲנָבִים סוּתוֹ. (בראשית מ”ט, י”א) הֶן עָם כְּלָבִיא

קרא עוד »
הסיבה
הרב רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא

ביאור במשנה “ואפילו עני שבישראל”

בגמ’ פסחים (צט ע”ב) במשנה איתא וז”ל: ערב פסחים סמוך למנחה לא יאכל אדם עד שתחשך אפילו עני שבישראל לא יאכל עד שיסב ולא יפחתו לו מארבע כוסות של יין ואפילו מן התמחוי, עכ”ל המשנה. ונשאלתי מידיד היקר הרה”ג גמליאל הכהן רבינוביץ שליט”א, דלכאורה  מה שכתב המשנה, “אפילו עני שבישראל

קרא עוד »
הלכה
הרב עקיבא סילבר

האם יש חיוב הסיבה למי שיש לו צער בזה

הנה קי”ל לגבי גברי כהדעות החלוקין על הראבי”ה ומצריכין הסיבה גם בזמה”ז שאין דרך בהסיבה, והסתפקתי מה הדין באופן שלא רק שאין רגילין בהסיבה אלא באופן שהוא ממש צער לאדם שמסיב, האם בזה כו”ע מודו או לא. ויש לחלק נידון זה לשני אופנים: האופן הא’ מי שיש לו צער כל

קרא עוד »
הבדלה
הרב יגאל גרוס

האם אפשר להבדיל על קפה

בפרשת בראשית, מספרת התורה על חטאו של אדם הראשון. עוד לפני שחטא אדם הראשון כתוב בתלמוד הירושלמי (ברכות פרק ח’), שהיה אור רוחני של ששת ימי בראשית מאיר את העולם, במשך שתים עשרה שעות. גם לאחר שחטא אדם הראשון, המשיך האור להאיר בעולם עוד עשרים וארבע שעות, שתים עשרה בליל

קרא עוד »
בית המקדש לעתיד
הרב רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא

זכרו של הכותל המערבי והציפייה לגאולה

במוסף תורני לגליון המודיע (י”א ניסן תשס”ד, עמ’ י’), הובא מאוצרו של הרה”ח רבי בצלאל לנדוי ז”ל, וז”ל: רבי נתן פרידלנדר בספרו “דרך סלולה” דף ע”ז הביא בשם רבי חיים מוולוזין בשם הגר”א, [כלשונו ממש באידיש מלה במלה] “אז מיר וועלן זיך אוריף חאפין מיט דעם קרבן, אויף דעם הר

קרא עוד »
אגדה
הרב רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא

“ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי” מי היא אותה שפחה?

בפרשת בשלח (טו, ב) על הפסוק “עזי וזמרת י”ה ויהי לי לישועה זה אלי ואנוהו אלי אבי וארממנהו”. ופרש”י בד”ה “זה אלי” וז”ל: בכבודו נגלה עליהם והיו מראים אותו באצבע, ראתה שפחה על הים, מה שלא ראו נביאים, עכ”ל. ובשפתי חכמים אות ח’ הביא משם ה”גור אריה” וז”ל: כי זה

קרא עוד »
ארבע כוסות
הרב יגאל גרוס

האם מותר לשתות מיץ ענבים בארבעת הכוסות

הגמרא במסכת בבא בתרא (צז ע”א) פוסקת בשם האמורא רב, שמותר לקדש רק על יין שראוי לנסך על גבי המזבח. משום כך, יין שריחו רע או יין שנשאר מגולה במהלך הלילה פסולים לקידוש, מכיוון שהם פסולים לניסוך על גבי המזבח. גמרא נוספת שמובאת במנחות (פו ע”ב) מוסיפה פרט נוסף וכותבת,

קרא עוד »
אגדה
הרב שמעון שלמה זילבר

“מה בצע בדמי” – חלקו של יהודה בבנין בית המקדש

פרק ל שבתהלים מתחיל “מזמור שיר חנוכת הבית לדוד”, אבל למעשה לא כתוב שם כלל בענין בנין הבית, אלא אודות זה שניצל ממיתה וה’ עזר לו (שכנראה זה משל על שחשב שלא יזכה לעוה”ב בגלל חטא דבת שבע, ובפועל נבנתה ביהמ”ק על אדמתו וע”י בנו ובזכותו. ועי’ במלבי”ם שאכן כתב

קרא עוד »
ארבע כוסות
הרב צבי ישי דמן

יסוד תקנת ארבע כוסות

תקנו חכמים כי על כל אחד מישראל לשתות ארבע כוסות יין בליל ראשון של פסח. וכן מבואר במשנה במסכת פסחים[1]: אפילו עני שבישראל לא יאכל עד שיסב ולא יפחתו לו מארבע כוסות של יין.   אנו מוצאים בירושלמי מסכת פסחים[2] כמה טעמים למספר ארבע הכוסות שתקנו: א. כנגד ארבע לשונות

קרא עוד »
הלכה
הרב גבריאל פולארד

בדיני ברכות דכרפס ומרור וד’ כוסות

בטעם שאין מברכים על המרור בפה”א נחלקו הראשונים בטעם שאין מברכים על המרור ברכת בפה”א. דדעת תוס’ [פסחים קטו. ד”ה והדר, ברכות מב. ד”ה מא: אי הכי] דמרור חשיב דברים הבאים מחמת הסעודה דנפטרים בברכת הפת [כדקי”ל ברכות מא: ובאו”ח קע”ז] וכן דעת הרמב”ן והר”ן [כד. מדפי הרי”ף]. ודעת רשב”ם [קיד: ד”ה פשיטא] דהפטור הוא מטעם דנפטר

קרא עוד »
הלכה
הרב יגאל גרוס

האם מותר לצאת לטיול בחוץ לארץ

בפרשת ויגש מתבשר יעקב, שיוסף בנו בחיים והוא מחכה לו במצרים. בדרכו למצרים עוצר יעקב בבאר שבע, ושם מתגלה אליו הקב”ה ואומר לו, שלא ירא לעזוב את הארץ, “אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַם עָלֹה” (בראשית מו). מדוע חשש יעקב לרדת למצרים? בפסיקתא כתוב, שלאחר שיצחק צווה שלא לצאת

קרא עוד »
דקדוק
הרב צבי ישי דמן

שימושים לשוניים בשורש ט.ב.ע

השורש ט.ב.ע משמש לתיאור טביעת גוף במים או בביצה; ליצירת צורה על ידי הבלטת והשקעת גוף באמצעות דפוס מוכן; וכשם עצם לכלי עגול המשמש כתכשיט או אמצעי לקשירת חפצים יחדיו. ברצוננו להראות כי שלושת שימושים אלו יסוד אחד להם, וכי השורש ט.ב.ע מתאר כבישת גוף על ידי גוף אחר, כאשר

קרא עוד »
הלכה
הרב יגאל גרוס

בשר מת במקום סכנה

אנו קוראים על האיסור לאכול דם חיה ודם בהמה, ועל העונש החמור על כך (כרת). איסור אכילת דם נזכר בתורה שבע פעמים, מדוע התורה מזכירה איסור זה פעמים רבות כל כך? רבינו בחיי (דברים יב, כג) טען, שבעבר בני ישראל היו שטופים באכילת דם וקשה היה להם לפרוש מאכילתו, וכדי

קרא עוד »
הלכה
הרב גבריאל פולארד

חילוקים בין חמץ לשאר איסורים

מצינו חילוקים רבים בין איסור חמץ שאר איסורים, דהנה התורה עצמה החמירה באיסור חמץ שאסור בכרת, וכן אסור באיסור בל יראה ובל ימצא, וגם בדברי חז”ל מצינו חומרות רבות שהחמירו באיסור חמץ. אמנם יש גם דברים שמקילים בחמץ יותר משאר איסורים, שכן חמץ לפני הפסח אינו אסור כלל, ולכן כלים

קרא עוד »
ברכת כהנים
הרב משה מרדכי אייכנשטיין

נשיאת כפים בנעילה

הצעת פירוש מחודש למשניות א’ וב’ בפ”ג מתענית   משנה א: בשלשה פרקים (בשנה) כהנים נושאין את כפיהן ארבע פעמים ביום, בשחרית, במוסף ובמנחה ובנעילת שערים: בתעניות ובמעמדות וביום הכיפורים. משנה ב: אלו הן מעמדות, לפי שנאמר (במדבר כח, ב), “צו את בני ישראל ואמרת אלהם את קרבני לחמי”, וכי

קרא עוד »
אגדה
הרב יגאל גרוס

השפעת הקבלה על הפסיקה

בפרשת כי תצא מופיעה מצוות שילוח הקן. מפשט לשון התורה משמע (‘כי יקרא’), שאין חובה על האדם ללכת לחפש קן ציפור בשביל לשלח אותו ולקיים את מצוות שילוח הקן, ואכן כך נוקטת הגמרא בחולין (קלט), שמתחייבים במצווה זו רק כאשר נפגשים במקרה בקן (האם אדם שלא צריך את הביצים, יש

קרא עוד »
אגדה
הרב עקיבא סילבר

על האמונה היהודית

אמונה[1] [2]הנה לפעמים ניתן לפגוש אנשים רציניים, צעירים ומבוגרים כאחד, אשר יוכלו ג”כ להיות מצויינים ושקועים בתורה אך אין האמונה נטועה דייה בקרבם, ולפעמים גם במצב יותר גרוע מזה (ואכמ”ל), ופעמים רבות אינם כלל אשמים בזה אלא משום שהורגלו מקטנותם שזהו נושא שאסור לעסוק בו, ומשום כך עד היום הנם

קרא עוד »
היסטוריה
הרב יוסף מיכאל יוסקוביץ

ספרים מזמן התנ”ך שאינם כלולים בו

א’. ספר תולדות אדם, מוזכר בבראשית ה א, אך יתכן שכל הספר הועתק לתורה. ב’. ספר מלחמות ה’, מוזכר בבמדבר כא יד. ג’. ספר הישר, מוזכר ביהושע י יג, שמואל ב’ א יח. ד’. משפט המלוכה, מוזכר בשמואל א’ י כה. ה’. דברי שלמה, מוזכר במלכים א’ יא מא. ו’.

קרא עוד »
הלכה
הרב יגאל גרוס

האם מותר להסתמך על סימנים

בראש השנה, נוהגים רבים מעם ישראל להניח מאכלים שונים על השולחן, ולבקש בקשות: ראש של דג – שנהיה לראש ולא לזנב, רימון – שירבו זכויותינו וכו’… מקור למנהג זה מופיע כבר בגמרא בכריתות (ה ע”ב), הכותבת שיש משמעות לסימנים שאדם עושה, וכך הביאו השולחן ערוך והרמ”א (או”ח תקפג, א): ”יהא

קרא עוד »
אגדה
הרב יגאל גרוס

האם יש משמעות הלכתית לחלומות

פתיחה בפרשת וישב מספר יוסף על חלומותיו לאחיו, בהם מופיע שהוא ימלוך עליהם והם ישתחוו לו. הגמרא בברכות (נה ע”ב) אומרת, שאדם חולם בלילה בדרך כלל על מה שהוא חשב ביום, ואין בחלומות נבואה או רמז לעתיד. האחים לא אהבו את החלומות וחשבו שיוסף רוצה למלוך עליהם, הוא חושב על

קרא עוד »
ג'ירפה
הרב יגאל גרוס

האם מותר לאכול ג’ירפה

פתיחה בפרשת נח, מצווה נח על ידי הקב”ה להכניס את החיות והבהמות לתיבה כדי שיוכלו לפרות ולרבות מחדש אחרי המבול. מהבהמות, העופות והחיות הטהורות הכניס נח שבע לתיבה, ואילו מהבהמות הטמאות, הכניס נח רק שתיים לתיבה. על מנת שנח יידע איזו חיה ולהכניס ואיזו לא, היה עליו לבדוק האם יש

קרא עוד »
הלכה
הרב יגאל גרוס

האם יש חובה על כל אחד לכתוב ספר תורה

פתיחה בפרשתנו מצווה התורה את המלך, לכתוב לו שני ספרי תורה. ספר התורה הראשון הוא מחוייב לכתוב, כמו שכל יהודי חייב לכתוב לו ספר תורה כפי שכותבת התורה בפרשת וילך ”כתבו לכם את השירה הזאת”. ספר תורה נוסף רק המלך מצווה לכתוב, והוא צריך להתלוות אליו לכל מקום[1]. מדוע המלך

קרא עוד »
היסטוריה
הרב יוסף מיכאל יוסקוביץ

השביעני במרורים – מקור ההקשר העגום בין פסח לתשעה באב

המדרש באיכה רבה (פתיחתות יח וכ”פ) אומר, רבי אבין פתח: השביעני במרורים, בלילי הפסח של יום טוב הראשון, הרוני לענה בתשעה באב, ממה שהשביעני בלילי יום טוב הראשון של פסח הרוני בלילי תשעה באב לענה, הוי בלילי יום טוב הראשון של פסח הוא לילי תשעה באב ועל זה היה מקונן

קרא עוד »
הלכה
הרב יגאל גרוס

האם צריך ליטול ידיים על זיתים מקופסת שימורים

  פתיחה בפרשת כי תשא מצווה משה על ידי הקב”ה לעשות את הכיור, ממנו ייטלו הכהנים את ידיהם ואת רגליהם לפני העבודה במקדש. כאשר התורה מצווה על נטילת הידיים מהכיור, היא כותבת, שיש ליטול דווקא ממנו ולא בתוכו, מכאן למד הרשב”א (א, קצא), שדווקא בנטילה במקדש אסור ליטול ידיים בתוך

קרא עוד »
אגדה
הרב שלמה ליפשיץ

ותורתך בתוך מעי – הקדושה לא בשמים אלא בתוך מעי

הקדושה – לא בשמים היא בפרשת שמיני למדים אנו על הקרבת הקרבנות שביום השמיני למילואים. הפרשה ממשיכה ומצווה על החיות שנאסרות באכילה. ההקשר קצת קשה, מדוע איסורי אכילה מופיעים בפרשת שמיני למילואים. מפרשים רבים עומדים על כך, אך נראה כי בדברי רש”י לפירושו על ספר תהלים יש למצוא פתרון לשאלה

קרא עוד »
אגדה
הרב יגאל גרוס

ירידת בית המקדש מן השמים

פתיחה בפרשתנו מצווה הקב”ה את בני ישראל להביא תרומות לבניית המשכן והכלים, ומהציווי ‘ועשו לי מקדש’ למד הרמב”ם בהלכות בית הבחירה (א, א), שיש מצווה לבנות את בית המקדש. כולם מודים, שמלבד החובה לבנות את  בית המקדש, יש גם חובה להכין את כלי המקדש, נחלקו הרמב”ם והרמב”ן האם החיוב לבנות

קרא עוד »
מגילת אסתר
הרב יצחק קושלבסקי

הערה שנתחדשה בקריאת המגילה

הערה קטנה בפשט שנתחדשה לי השנה עם קריאת המגילה: במשתה השני של אסתר, לאחר שאסתר אומרת לאחשוורוש “איש צר ואויב המן הרע הזה”, כתוב שהמלך קם בחמתו אל גינת הביתן והמן נפל על המיטה שאסתר עליה כדי להתחנן על נפשו לאחר שקלט שכבר כלתה עליו הרעה מאת המלך. כנראה שהמן

קרא עוד »
הלכה
הרב יגאל גרוס

האם מותר להשתמש בתאריך לועזי

  פתיחה בפרשת בא, מצווה משה על ידי הקב”ה לבשר לבני ישראל את המצווה הראשונה בה הם מחויבים, מצוות קידוש החודש. מעתה והלאה, על מנת לקבוע שהתחיל חודש חדש, יסתכלו על הירח אם הוא התחדש, ובמידה וכן, ניתן יהיה לקבוע שהתחיל חודש חדש כפי שמאריכה הגמרא במסכת ראש השנה. החודש

קרא עוד »
אגדה
הרב יחיאל וורטהיימר

לא בדם – גלגולה של אגדה

במדרש (אסתר רבה ז, יח) מובא שאליהו הנביא הופיע לפני מרדכי וגילה לו שיש מקום לביטול גזירת המן משום שהגזירה לא היתה חתומה בדם אלא בטיט ולפיכך עתיד הקב”ה שישמע לתפילות ישראל ויצילם. אגדה נפוצה המובאת בכמה ספרים (הגאון החסיד מווילנא, אבי הישיבות, הגרב”צ פלמן ב’שלמי תודה’ מספר זאת בשם

קרא עוד »
מיסטיקה
הרב עקיבא סילבר

על דבר השדים – זוית ראיה תורנית

(הקדמה קצרה: מה שהזכרתי עדויות חול במאמר זה לא שאנו נצרכים לכך, אלא רק באתי לאפוקי מדעות החוקרים שגם לפי המקורות שהם רגילים להסתמך עליהם הם נמצאים מוכחשים). הנה בש”ס יש הרבה מקומות שנזכר שדים, ומתוך דבריהם מוכח שאינם רק כוחות נזק לא מודעות או תת מודעות, אלא כל אחד

קרא עוד »
הלכה
הרב גמליאל רבינוביץ

הכנסת ספר תורה ביום גשום

בפרשתנו פרשת יתרו (י”ט, ט”ז ) כתוב: וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר וְקֹל שֹׁפָר חָזָק מְאֹד וַיֶּחֱרַד כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה. הסתפקתי, האם רצוי לערוך הכנסת ספר תורה ביום גשום, או יש לדחות מועד ההכנסה ליום אחר. והגאון הנפלא רבי ברוך דדון שליט”א

קרא עוד »
  • הרשמה
איבדת את הסיסמה שלך? אנא הזן את שם המשתמש שלך או כתובת דואר אלקטרוני. אתה תקבל קישור ליצירת סיסמא חדשה באמצעות דואר אלקטרוני.
.
0
דילוג לתוכן