על דבר השדים – זוית ראיה תורנית

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print
5
(1)

(הקדמה קצרה: מה שהזכרתי עדויות חול במאמר זה לא שאנו נצרכים לכך, אלא רק באתי לאפוקי מדעות החוקרים שגם לפי המקורות שהם רגילים להסתמך עליהם הם נמצאים מוכחשים).
הנה בש”ס יש הרבה מקומות שנזכר שדים, ומתוך דבריהם מוכח שאינם רק כוחות נזק לא מודעות או תת מודעות, אלא כל אחד מהם הוא אישיות חיה וקיימת הגורמת נזק וגורמת עוד דברים להנאה מלבד נזק.
כל ניסיון, לומר שאין כוונת הגמ’ לכך אלא רק למקרים מוכרים ופשוטים גרידא, כמו חיידקים, אירועי אסון טבעיים וכדומה, לא עמד בנסיון המבחן לפרש כן בכוונת הגמ’ וחז”ל, שרגילים להביא דוגמאות רבות מאוד של יצורים אלו שהובאו בהקשרים שונים בהלכה ובאגדה ובאירועים היסטוריים, ואף בשמירה על הקפדות רבות המונעות היתקלות עם יצורים אלו.
יש בגמ’ (ברכות ו ע”א) אלפי מימיניה ורבוותא משמאליה האי דוחקא וכו’ הני ברכי וכו’. ויש בפסחים (דפים קיב-קיג בעיקר) אזהרות רבות על שתיים מים בזוגות, שתיית מים בלילה, הנהגות בסמיכות לדקלים ואילנות נוספים, ועוד הנהגות רבות אחרות של בטיחות מפני היצורים הללו המכונים מזיקים. ובברכות (דף ג ועוד) יש איסור על כניסה לחורבה מפני המזיקים. עדות נוספת בברכות (ס) על חכמים מגדולי חכמי ארץ ישראל שהעידו כי הסיבה היחידה שאינם ניזוקים מהם במקום שהם שם הוא מחמת צניעותם. בחגיגה [יז] יש תיאורים על טבעים רבים והגדרתם של השדים.
יש מקרה בחולין על התעמתות של רב פפא עם אחד השדים בדיני ממונות. בקידושין [כט ע”ב] מובא מקרה על התעמתות של אחד החכמים שסיפר כי הסתכן על ידי אחד מיצורים אלו בעימות גלוי של אחד מול אחד. בגיטין [סח] ובמדרשים נוספים הובא המקרה על הנזק הגדול שאירע לשלמה המלך ולמשפחתו על ידי אשמדאי מלך השדים, שבגללו לא יכל אחר כך המלך להמשיך לשכב בלילות ללא שמירה צמודה.
גם במדרשים ישנם תיאורים רבים והסברים על השדים, כמו במדרש תנחומא [פרשת נח], וכן בתוספתא [תוספתא שבת פ”ז הכ”ג] אין לוחשין בדבר שדים. וכן גבי נח הצדיק כשנצטווה להביא בעלי חיים לתיבה, אמרו בירושלמי כל לרבות שדים.
כל סוגיות ועדויות הללו לא מותירות מקום לספק על ההתייחסות ליצורים הללו שחז”ל הוחזקו כעדי ראיה ומסורת על יצורים הללו.
מלבד זאת יש, להבדיל, עדויות רבות בקרב אגדות העמים השונים, יווניים, רומאים, ערבים וכו’ על השדים ודומיהם.
כמו כן יש אגדות רבות, בקרב העמים הקדמונים (מהמצרים ואילך) על “אלילים” שלהם, שאמנם הם מייחסים להם כוחות רבים מאוד בסתר [כלומר בלא שנפגשו ישירות עם זה] שזה אינו מוכרח, וגם מנוגד לתורה הקדושה, ומלבד זאת מייחסים להם מקרים שונים שאירעו עם אלילים אלו לפי דבריהם, חלקם סיפורים טבעיים וחלקם סיפורים על-טבעיים. לעיתים יש מקרים על בני זוג שאחד מהם לא הודיע לזולתו שהוא משתייך למגזר ה”אלילים” עד שזה נודע מדי מאוחר, וכיוצא בזה. ככל הנראה בחלק מהמקרים מדובר על רקע של יצורים מסוימים ששייכים לקטגוריית שדים ורוחין ולילים.
ישנם עדויות ברחבי העולם מתרבויות שונות ומארצות שונות על מציאותם של יצורים הנקראים שדים (חלקם תמצא בנשמת חיים להרב מנשה בן ישראל).
עד הדור האחרון יש עדויות ומקרים של אירועים על טבעיים שאירעו עם יצורים לא טבעיים.

לדעתי הכחשת אירועים הללו מכל וכל דומים להכחשת נתונים מדעיים בבירור, ואסביר למה אני מתכוון:

אם ימצא מכתב אחד מלפני אלפי שנים על אירועים מסויימים יקבלוהו החוקרים בבירור, אבל אם ימצא אדם מלפני אלפי שנים שכתב על אירועים שהם לא טבעיים לא יקבלו את זה החוקרים.
הטענה האומרת שחז”ל כביכול טעו והרמב”ם העמיד אותם על “טעותם”, היא משונה מאוד, מכיון שהסיבה שתאמר שהם טעו הוא משום שהם ייחסו מקרים על טבעיים לאמתיים, ואתה התגלה לך שדברים אלו הם אינם טבעיים. את זה חז”ל ידעו ג”כ שהדבר לא טבעי ובכל זאת הם קיבלו את המציאות הזאת של שדים. היה להם למשל בלבד הלכה למשה מסיני על הזוגות כמבואר בפסחים שם.
גם יש לציין כי הדעה הנוקטת שהרמב”ם לא האמין בשדים היא בורות, שכן הרמב”ם האמין בהם כמובא במורה נבוכים. מלבד זאת לומר שכל חז”ל טעו וכן כל הגדולים הבאים לאחריהם, כהתוס’ והרמב”ן והזוהר וכל שאר גדולי האומה, ומי שהגביל את הדברים בעקבות הפילוספיה היה הרמב”ם, וכבר עליו העירו הרבה כהגר”א, וממילא שיבוא מי שלא הוכתר כאחד מחכמי ישראל, ובודאי לא כאחד מגאוני הדורות, וגם לא מתיימר להיות כך, ויקבע שכל חז”ל למושבותיהם לדורותיהם בארצותם ואחר כך כל ממשיכי דרכם כמעט ללא יוצר מן הכלל טעו זה נשמע קצת מגוחך.
גם יש לציין שחז”ל לא רק תיארו אלא גם העידו וסיפרו עדויות ומקרים שאירעו עמהם בתחום זה.
והנה כיהודים אנו יודעים שהעולם אינו כולל בתוכו אירועים טבעיים בלבד, אלא שהעולם מונהג ע”י בורא העולם בכל עת, וברצותו מנהיג את העולם בדרך טבעית, וברצותו מנהיג את העולם בדרך על טבעית. כפי שאנו יודעים היה קריעת ים סוף ועשרת המכות, מעמד הר סיני, ניסי יהושע, שמואל, ישעיה ויחזקאל ושאר הנביאים ואף ניסים רבים שאירעו בדרך גלויה בזמן התנאים והאמוראים. יש מקרים רבים בתנ”ך על התגלות מלאכים ליהודים וגוים כאחד במקרים שונים לעתים במודעות ולעתים בלי. איננו מכחישים כל ניסים אלו.
ולאור דברים אלו אנו ממשיכים לראות עובדות אלו בדבר קיומן של השדים כנכונות, משום שאיננו רואים הנהגה ניסית ועל טבעית כתופעה שמכחישה את המציאות, ולכן כל העדויות השונות שבכל אתר ואתר חוזרות להיות נשמעות.
בנוגע לאגדות העמים יש להעיר התיאוריות של העדויות אינן בהחלט נכונות, לדוגמא מה שהאמינו העמים בעבר שהמחלות באות מן השדים זו תיאוריה ולא עדות, וגם כל האגדות המורחבות אינן אמינות, משום שסיפורי עם לא אמורים כלל להיות אמתיים, אבל הרקע שעומד מאחורי סיפורים אלו, ואירועים היסטוריים העומדים מאחוריהם, וכל מיני פרטים שהיו פשוטים וידועים אצלם שעל רקע פרטים אלו נבנו ונוצרו האגדות מוכיחים שהיו שדים.

כמה נידונים בדברי רבותינו
א. דברי האוה”ח
ראיתי ציינו לדברי האוה”ח שכתב וז”ל, והדגה וגו’ מתה. הכונה בזה לומר כי היה להם סימן במעשה זה כי לא היה מעשה שדים ולא מעשה כשפים כי מעשה שדים אלו יהיו דמיון ולא ממש והדמיון יהיה לעין הרואים לא שיהיה ממש דם שיהרוג כל שותיו ואפי’ דגים, לזה אמר והדגה וגו’ מתה ויבאש היאור [אור החיים שמות ז, כא]. והוכיחו מדבריו ששדים זה רק פרי הדמיון ולא אירע.
ולא דייקו המציינים הללו, משום שאיך האוה”ח יאמר שהמצרים שראו שהיאור התהפך להדם והכל מחמת שהשדים הם דמיון. אלא ודאי שהשדים היו קיימים, רק שאם משתמשים בשדים להפוך את היאור לדם אין כח בשדים להפוך את טעם היאור אלא רק את דמיונו ומראיתו, והדברים פשוטים.

ב. דברי הרד”ק
עוד ראיתי שציינו לדברי הרד”ק שסובר כמו כן שהשדים הם דמיון ממה שכתב עה”פ ושעירים ירקדו שם, וז”ל: ושעירים הם השדים, כמו לשעירים אשר הם זונים אחריהם, ונקראו כן לפי שהם נראים כדמות שעירים למאמין בהם, וכן ת”י ושידין יחייכון תמן [רד”ק ישעיהו יג, כא].
והנה כל הרואה יראה שאין כוונתו שהם פרי הדמיון, כי איזו קללה שייכת כאן ושעירים ירקדו שם אם הכל הוא דמיון של האיש המדומיין, (וגם פירש בזה את הפסוק בויקרא שם), אלא צריך לפרש למאמין בהם משום דמאן דקפיד קפדינן וכו’ או משום שמי שמאמין בכוח שלהם ומקריב להם הוא נראה להם בדמות שעיר, ולפעמים גם נראים לאחרים בדמות שעיר כדמשמע בברכות ס ע”א.

כמה שימושי היה הפוסט?

לחץ על כוכב כדי לדרג אותו!

דירוג ממוצע 5 / 5. ספירת קולות: 1

אנו מצטערים שהפוסט הזה לא היה שימושי עבורך!

תנו לנו לשפר את הפוסט הזה!

הורד כ-PDF

מאמרים נוספים

עיצוב חדש ורספונסיבי

12 בימים האחרונים שקד הצוות הטכני של האתר על שדרוג נראות האתר ועיצובו מחדש, וכעת ניתן לומר שפנים חדשות באו לכאן. העבודות

לפוסט הזה יש תגובה אחת

  1. יישר כח על המאמר.
    אמנם עדיין לא התבאר כאן מה הם השדים.

    ואני מעתיק לכאן מה שכתבתי בזה בעבר בקצרה ממש

    שד הוא מל’ משודד ומהרס ושלושה מיני שדים הם:
    א. רוח רעה והוא כח רוחני מעוות.
    ב. בנ”א מעוותים או חיות מעוותות שאין להם חיי סדר אלא משחיתים ומזיקים ומתנהגים בפראות.
    ג. שאר מזיקים הקיימים בבריאה במקומות ומעשים רבים (ולאחרונה נתגלה שזה ע”י חיידקים).

    וכ”ז מוכח מן הגמרות והאגדות שהתעסקו בשדים
    א. זה ודאי שהשד (המובא בגיטין גבי אשמדאי) שנתקע בבית ומהרסו וצריך להתכופף בשביל לא להרסו אינו שד רוחני אלא ברייה גסה גשמית, שהרי הוא אינו יכול להתקע כלל, וכן הסיפור בחולין קה: על השד שהניחו לו חבית על האוזן ושברה, שזה נשמע ברייה מטונפת ומלוכלכת ששכבה בבוץ, ולא שמו לה והניחו לה חבית על הראש. ועוד הרבה כאלו. וזה כעין מה שפי’ הרמב”ם במו”נ שהשדים הם כדמות אדם ללא צלם אלהים.
    [ויתכן מאוד שבשנים הקודמות של העולם היו פגועי נפש רבים שפרו ורבו זה מזה, והיו הולכים עירומים מגודלי זקן ושיער כשעירים, ולא היה להם כלל תרבות אנוש, וכיון שלא היה להם את ההגבלות הרגילים שיש לאדם היה להם כוחות פראיים, וכפי שאנו רואים אף היום בפגועי נפש, שמכתם יכולה להיות מכת מוות כיוון שאין דבר שעוצר אותם, ושמים את כל האנרגיה והטירוף שלהם בעוצמה של המכה. – ומאידך כיון שאין להם את מגבלות השכל והמודעות הם יכולים לחוות בנפשם אף דברים נעלמים ונסתרים, כפי שמצוי באוטיסטים. – וזה הכוונה שאדה”ר הוליד רוחין שדים ולילין, באותם ק”ל שנים שפירש מאשתו].
    ב. זה ודאי שמי שאחזו קורדייקוס אי”ז גשמי ואי”ז בע”ח חיצוני אלא רוח מעוותת שנדבק בה האדם מפני נטיות טבעיו או מעשיו הרעים, והוא ודאי אינו קיים במקום כלל, שהרי רוחני הוא, וזה מה שנקרא בזמנינו חולה נפש,
    ג. ומה שאמרו בברכות ה. דקיימא אלף מימין ורבוא משמאל הם הפגעים והמשדדים הקיימים בטבע הנקראים חיידקים, והם נמצאים במקומות הזוהמא ובמים שהופשרו ולא הרתחו, שמבואר בגמ’ שיש בזה רו”ר.
    וודאי שמה שכתוב בזה אינו מתאים לזה. ואיני יודע ליישב כל הגמרות בזה, ויתכן אמנם שחלקם אגדות שעיקר הוא התוכן הפנימי שבהם וכפי שרגיל המהר”ל לפרש.
    [וזה ודאי אין השדים רוחני וגשמי יחד שכשרוצים כך וכשרוצים כך, שזה מדרך הנס הוא ולא יהיה בחינם בקביעות]

כתיבת תגובה

הירשמו לניוזלטר שלנו

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

סגירת תפריט
  • הרשמה
איבדת את הסיסמה שלך? אנא הזן את שם המשתמש שלך או כתובת דואר אלקטרוני. אתה תקבל קישור ליצירת סיסמא חדשה באמצעות דואר אלקטרוני.
.
0
×

עגלת קניות