שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp

מאמרים אחרונים

הספר החדש ביותר באתר כרגע

השביעני במרורים – מקור ההקשר העגום בין פסח לתשעה באב

המדרש באיכה רבה (פתיחתות יח וכ”פ) אומר, רבי אבין פתח: השביעני במרורים, בלילי הפסח של יום טוב הראשון, הרוני לענה בתשעה באב, ממה שהשביעני בלילי יום טוב הראשון של פסח הרוני בלילי תשעה באב לענה, הוי בלילי יום טוב הראשון של פסח הוא לילי תשעה באב ועל זה היה מקונן ירמיה איכה ישבה בדד. והדברים תמוהים כמובן, מה הצער בכך שליל הפסח חל באותו יום בו חל ליל תשעה באב.

לכך יש להקדים את דברי הגמרא בפסחים (סד:): תנו רבנן, מעולם לא נתמעך אדם בעזרה חוץ מפסח אחד שהיה בימי הלל, שנתמעך בו זקן אחד, והיו קוראין אותו פסח מעוכין. תנו רבנן: פעם אחת ביקש אגריפס המלך ליתן עיניו באוכלוסי ישראל. אמר ליה לכהן גדול: תן עיניך בפסחים. נטל כוליא מכל אחד, ונמצאו שם ששים ריבוא זוגי כליות, כפלים כיוצאי מצרים חוץ מטמא ושהיה בדרך רחוקה. ואין לך כל פסח ופסח שלא נמנו עליו יותר מעשרה בני אדם, והיו קוראין אותו פסח מעובין.

לכאורה הגמרא מספרת על שני סיפורים, אך במקור הדברים בתוספתא (פסחים ליברמן פרק ד) מובא כך: פעם אחת ביקש אגריפס המלך לידע כמה מניינן של אכלוסין אמר להם לכהנים הפרישו לי כוליא מכל פסח ופסח והפרישו לו שש מאות אלף זוגות של כליות כפלים כיוצאי מצרים ואין לך כל פסח ופסח שלא היו עליו יתר מעשרה מנוין חוץ מטמא ושהיה בדרך רחוקה בו ביום נכנסו ישראל להר הבית ולא היה מחזיקן והיה נקרא פסח מוכין.

היינו שהספירה והשם (השונה מעט לריעותא והנראה כמספר על אסון גדול יותר), היו בשנה אחת, מיעוך הזקן לא מסופר, וטעם השם לא מופיע.

להבנת העניין, נביא את דברי יוסף בן מתתיהו (מלחמות היהודים ברומאים ספר שישי פ”ט).

ומספר השבויים אשר נתפשו בכל עת המלחמה היה תשע רבבות ושבעת אלפים, ומספר המתים בכל עת המצור היה מאה ועשרה ריבוא רובם יהודים אך לא ילידי המקום ירושלים כי מכל עברים נאספו אנשים אל ירושלים למועד חג המצות ופתאם סגרה עליהם המלחמה ובאשר צר המקום לשאתם פרץ ביניהם לראשונה דבר הוות ואחרי כן בא הרעב והרבה את חלליהם ואמנם לא נבצר מירושלים להכיל המון עצום כזה והדבר הזה נגלה כאשר מנה צסטיוס את היהודים כי ברצות צסטיוס להראות את תפארת ירושלים לקיסר נירון למען אשר לא יבוז לעם היהודים ביקש את הכהנים למצוא את מספר העם הגדול אם יש הדבר לאל ידם והנה הגיע החג הנקרא פסחא אשר בו היהודים מקריבים זבחים מתשע שעות עד אחת עשרה שעה והחבורה הנמנית על קרבן אחד לא מעטה מעשרה אנשים כי לא יכול אדם לאכול מבשר הקרבן לבדו ורבים הצטרפו גם לחבורות בנות עשרים איש והכהנים מנו את הזבחים ומספרם היה עשרים וחמישה ריבוא וחמשת אלפים ושש מאות והמקריבים אותם היו אנשים טהורים אשר התקדשו לחג כי למצורעים ולזבים ולנשים דוות וליתר הטמאים היה אסור לאכול מבשר הזבח, וגם בני הנכר הערלים הבאים אל ירושלים לעבוד את האלהים לא לקחו בו חלק, והנה רוב העם אשר נמצא אז בירושלים נאסף מכל הארץ כי נגזרה גזירה על כל העם להסגר כמו בבית כלא וכאשר התלקחה המלחמה מסביב לירושלים היתה העיר מלאה המונות אדם, ועל כן עצם מספר החללים ממספר המתים בכל מגיפה רעה הבאה בידי אדם או בידי שמים. ואחרי אשר המיתו הרומאים חלק האנשים היוצאים אליהם ואת שאריתם לקחו בשבי חקרו למצא את האנשים המסתתרים במנהרות וקרעו את שכבת האדמה אשר על גבן ואת כל הנופלים בידם הכו לפי חרב ובמנהרות נמצאו כאלפים פגרים מהם פגרי אנשים אשר טרפו את נפשם בכפם ורבם חללי רעב ונוראה היתה צחנת הפגרים אשר עלתה באף הרומאים הפורצים במנהרות.

סיפור מניית ישראל על ידי אגריפס הדומה עד מאד לפרטי פרטים למתואר בכתבי יוסף, היה ככל הנראה מניין העם על ידי הכהנים לדעת כמה אנשים הם למלחמה, או לחילופין מניין שנעשה ע”י הרומאים לדעת בכמה אנשים מדובר. מלחמה, שהביאה על עם ישראל את הגרוע מכל – חורבן הבית וגלות ישראל, כשכ’תוספת לקינוח’ עלה מספר הנספים בהרבה על ידי שנכלאו בירושלים.

כנראה, הצער הגדול על השבר שהביא חג הפסח הביא את חז”ל להשוותו לתשעה באב.

כמה שימושי היה הפוסט?

לחץ על כוכב כדי לדרג אותו!

דירוג ממוצע / 5. ספירת קולות:

אנו מצטערים שהפוסט הזה לא היה שימושי עבורך!

תנו לנו לשפר את הפוסט הזה!

נהנית מהמאמר? כתוב פידבק למחבר! וכך תוכל גם לקדם אותנו בגוגל

לפוסט הזה יש 2 תגובות

  1. יישר כח על המאמר הנפלא והמעניין! מחכים לזכות למאמרים נוספים.

כתיבת תגובה

מאמרים דומים

סגירת תפריט
×
×

עגלת קניות

מחבר ספרים?

תוכל להצטרף עכשיו!

תוכל לצרף את הספר שלך מיידית לאתר, בפאנל החדש שלנו.