נשיאת כפים בנעילה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

הצעת פירוש מחודש למשניות א’ וב’ בפ”ג מתענית

 

משנה א:

בשלשה פרקים (בשנה) כהנים נושאין את כפיהן ארבע פעמים ביום, בשחרית, במוסף ובמנחה ובנעילת שערים:

בתעניות

ובמעמדות

וביום הכיפורים.

משנה ב:

אלו הן מעמדות, לפי שנאמר (במדבר כח, ב), “צו את בני ישראל ואמרת אלהם את קרבני לחמי”, וכי היאך קרבנו של אדם קרב, והוא אינו עומד על גביו? התקינו נביאים הראשונים עשרים וארבע משמרות.

על כל משמר ומשמר היה מעמד בירושלים של כהנים, של לוים, ושל ישראלים.

הגיע זמן המשמר לעלות, כהנים ולוים עולים לירושלים, וישראל שבאותו משמר מתכנסין לעריהן וקוראין במעשה בראשית.

המשנה בחרה להתחיל את הפרק מהזווית של ברכת כהנים בג’ פרקים בשנה, ולכלול בו את המושג החדש של מעמדות (דבר האומר דרשני).

ובעיקר מתני’ יש כאן כמה דברים בסיסים להבין, דבר ראשון מהו בשלושה פרקים ארבעה פעמים בשנה, הלא ככל הידוע לנו בתעניות אין תפילת מוסף, ואף זה לא מסתבר שיהיה, שהרי לא הקריבו קרבן מוסף?.

אלא שאולי הכוונה שהתפללו תפילה נוספת בתעניות, (וכמו שהסביר בפה”מ להר”מ במשנה ד’ בקשר למעמדות עי”ש), אלא דאם כן קשה מה הוא נעילת שערים המוזכרת כאן, דהלא לכאורה היא בעצמה כבר התפילה הנוספת, [ואם כן בהכרח שהכוונה רק ליוה”כ, ולכל היותר נימא דהכוונה, שלתעניות תפילת נעילה, ולמעמדות ויוה”כ מוסף (כפרוש הר”מ) כל אחד כעניינו ורק ביוה”כ יש ארבע פעמים, ושוב קשה לשון המשנה, (אלא אם כן נדחוק כהפירוש המקובל, ששלושה פרקים בשנה נושאים כפים שלוש פעמים, וביוה”כ ארבע פעמים והדוחק רב)].

עוד קשה האיך לא הוזכר לנו בשום מקום תפילת נעילה, חוץ מהמשנה הזו אגב אורחא של נשיאת כפיים?.

ועוד יותר יש להעיר, שלשון ‘נעילת שערים’ אין משמעה לשון תפילה, אלא כפשוטו נעילת שערים באיזה מקום, (בית המקדש).

עוד קשה, איך נשאו כפים בנעילה ובמנחה (לדעת משנתינו) בתעניות, הלא רק הישראלים היו מתענים, ומי שלא מתענה יש בו חשש שיכרות, ומאי שנא מכל השנה?.

והנה לשון המשנה ‘נעילת שערים’ נחלקו בירושלמי כאן רב ורבי יוחנן האם הכוונה לנעילת שערי המקדש או לנעילת שערי שמים. והדברים נוטים לפי פשטותם לכאורה לדעה שהכוונה נעילת שערי המקדש, אלא שאין ברור לכאורה מה הקשר בין זה לתפילת נעילה, שלכאורה ענינה בשעה שהולך להסתיים היום, כהפייט ‘פתח לנו שער בעת נעילת שער כי פנה היום’.

מכל הנ”ל עלה בדעת לומר, שכוונת המשנה לנשיאת כפיים בבית המקדש, וכן נראה כאן מדברי התוספתא שלא הזכירה שחרית מנחה וערבית אלא בוקר וצהרים וערב ומשמע שלא איירי בתפילות, ועי’ שם שחכמים חלקו וסברו דילפינן מאהרן דרק בבוקר נושאים כפיים עי’ שם ועי’ ירושלמי, (וככלל נחלקו בזה הרמב”ם בהל’ תפילה (פי”ד ה”ט) והתוס’ (עי’ שם מקו”צ), האם נושאים כפיים במקדש רק בבוקר או גם בערב, ועל פניו זו מחלוקת להדיא בתוספ’ כאן).

ובאופן כללי יש לומר שבמקדש היה תמיד נשיאת כפיים גם אחה”צ בתמיד של בין הערבים דלא שייך שם שיכרות דאיכא איסורא שתויי יין במקדש.

וי”ל שבתעניות ובמעמדות וביוה”כ היו נושאים כפיים במקדש לדעת המשנה ארבעה פעמים במקדש (ששם אין מקום למיגזר אטו יום אחר, שלא שייך שם שכרות כלל), והיו נושאים כפים גם לקראת נעילת שערי ההיכל, שהשלימו עבודת היום, וכלה קידוש היום לצום, בעיקר אצל המעמדות שנעשו כחלק מעבודת הקרבן וההתכוונות אליו, ונשאית הכפים הם כברכה אחר הירידה מהקרבן כביכול שהקריבו עצמן בני המעמד בצומם לפני ה’ בעומדם על הקרבן שנקרב ע”ש כל ישראל, וראוי שתתקבל תפילתם וקרבנן ותושפע הברכה ע”י, לכל ישראל שלום.

לפי זה ניתן לומר שתפילת נעילה הנהוגה בזמנינו שורשה בנשיאת הכפיים שבמקדש, שאחרי שחרב ביהמ”ק תיקנו תפילה בזמן זה, בשביל להשאיר את נשיאת הכפיים כפי שהיה במקדש, (ונחלקו אם גם במנחה או לא),

ולפי זה חשיבות נשיאת כפיים בנעילה היא עצומה שהיא עיקר השורש לתפילה זו.

וביסוד זה מתיישב כל מה שהקשינו, דיש קשר גדול בין הצורה בה נקבעה תפילת התענית למעמדות, ומשום שעיקר נשיאת כפיים הייתה בנעילת השער במעמדות.

וכן מתיישב שאכן הכהנים במקדש נשאו כפיהם לאחיהם שעמדו על הקרבן בעת נעילת השערים, ובהם אין חשש שיכרות. ומיירי באלו שהיו יכולים לעלות ולא נשארו בעריהן (עי’ תוספ’).

ויש בזה ליישב עוד מה שאמרו בפ’ מקום שנהגו (פסחים נד:) שאין תשעה באב כתענית ציבור לעניין תפילת נעילה, ולא התפרש למה?

אולם לפי זה ניתן לומר שכיון ולא נהג תשעה באב במקדש (לבד מהפה”מ דר”ה), לא היה מציאות של נשיאת כפיים בנעילה בת”ב, ולכן גם לדורות של אחר החורבן לא נהגה תפילת נעילה.

כמה שימושי היה הפוסט?

לחץ על כוכב כדי לדרג אותו!

דירוג ממוצע / 5. ספירת קולות:

אין הצבעות עד כה! היה הראשון לדרג את הפוסט הזה.

אנו מצטערים שהפוסט הזה לא היה שימושי עבורך!

תנו לנו לשפר את הפוסט הזה!

הורד כ-PDF

מאמרים נוספים

האתר עומד למכירה

12 / 100 מופעל על ידי Rank Math SEO קידום אתרים ציון מעוניינים למכור את האתר הזה לצמיתות. הקונה יוכל להשתמש באתר, לרווחים, השקעות, וגם להתאמה אישית ככל הנצרך. האתר כולל עד היום  פונקציות משוכללות,

ספר “הפוסק” תולדות הגאון רבי שמואל הלוי ואזנר זלה”ה

6 / 100 מופעל על ידי Rank Math SEO קידום אתרים ציון                  ספר “הפוסק” הופיע שוב הספר הנפלא לתולדות חייו של מרן פוסק הדור הגר”ש וואזנר זצוק”ל, בשם “הפוסק”. הספר המכיל למעלה מ850 עמודים

אפשרות משלוח ללקוחות הרוכשים ספרים באתר

17 / 100 מופעל על ידי Rank Math SEO קידום אתרים ציון משלוחים לספרים הנמכרים באתר מעתה ואילך ניתן לבקש משלוח על כל ספר שנרכש באתר. בעגלת הקניות, לפני שממשיכים לעמוד התשלום, תינתן אפשרות לבחור

0 Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הירשמו לניוזלטר שלנו

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

  • הרשמה
איבדת את הסיסמה שלך? אנא הזן את שם המשתמש שלך או כתובת דואר אלקטרוני. אתה תקבל קישור ליצירת סיסמא חדשה באמצעות דואר אלקטרוני.
.
0
דילוג לתוכן