שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp

מאמרים אחרונים

הספר החדש ביותר באתר כרגע

האם מותר לצאת לטיול בחוץ לארץ

בפרשת ויגש מתבשר יעקב, שיוסף בנו בחיים והוא מחכה לו במצרים. בדרכו למצרים עוצר יעקב בבאר שבע, ושם מתגלה אליו הקב”ה ואומר לו, שלא ירא לעזוב את הארץ, “אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַם עָלֹה” (בראשית מו). מדוע חשש יעקב לרדת למצרים? בפסיקתא כתוב, שלאחר שיצחק צווה שלא לצאת מהארץ, חשש יעקב שאולי גם הוא צריך להישאר בארץ:

”אמר יעקב אבינו, יצחק אבי בקש לרדת מצרימה, אמר לו הקדוש ברוך הוא אל תרד מצרימה (בראשית כו ב), ואני היאך אני יורד? לפיכך כתוב ‘ויזבח זבחים לא-להי אביו יצחק’, על שם שעיכבו ליצחק מלרדת מצרימה, וליעקב ציווה לרדת, וראיה לדבר שהרי אמר לו הקדוש ברוך הוא אל תירא מרדה מצרימה, אף על פי שעכבתי את אביך מלרדת, אתה רד.”

בעקבות יעקב אבינו שחשש לרדת מהארץ, נעסוק השבוע בשאלה מתי מותר לרדת מן הארץ, והאם מותר לעשות טיול בחוץ לארץ.

מתי מותר לרדת מהארץ

האם מותר לרדת מהארץ? הגמרא במסכת בבא בתרא (צא ע”א) כותבת, שמותר לרדת לחוץ לארץ (= חו”ל) רק כאשר יש רעב, ומחיר התבואה הוא סאתיים בסלע, כלומר מחיר כפול מהמחיר המקורי (רש”ש). האם יש דברים נוספים שבשבילם מותר לעזוב את הארץ?

  1. מדברי הגמרא במועד קטן (יד ע”א) משמע, שיש דברים נוספים שמותר בשבילם לצאת לחו”ל. הגמרא דנה בשאלה למי הותר להתגלח בחול המועד (בדרך כלל אסור להתגלח בחול המועד, ורק במקרים חריגים הותר להתגלח), ומביאה בכך מחלוקת בין ר’ יהודה לחכמים.

כאשר מישהו יצא לצורך פרנסה וחזר בחול המועד, כולם מודים שמותר לו להתגלח, משום שיצא לצורך מצווה. כמו כן כולם מודים, שבמידה והוא יצא לשוט בעולם סתם, שאסור לו להתגלח כי הוא יצא שלא ברשות. נחלקו חכמים ור’ יהודה מה הדין כאשר הוא יצא להרוויח כסף שלא היה חייב באופן מיידי.

מדברי הגמרא עולה, שכולם מסכימים שאסור לצאת לטייל בחוץ לארץ, אבל לצרכי פרנסה וכדומה מותר, וכך פירש הראב”ד (מובא ברא”ש ג, א) ובעקבותיו בבית יוסף (או”ח תקלא)[1].

  1. עד כה דיברנו על ישראל שרוצה לרדת מהארץ, אך לכהן יש בעיה נוספת לצאת לחו”ל, מכיוון שכל אזור חו”ל נחשב כטמא מדרבנן. הסיבה שהוא נחשב טמא מדרבנן היא, שהגויים היו קוברים את מתיהם בלי לסמן את הקברות, ויש חשש שהכהן ידרוך על קבר ויטמא, לכן גזרו חכמים שכל אזור חו”ל נחשב טמא, ואסור לכהנים להיכנס לשם (ועיין הערה[2]).

הגמרא במסכת עבודה זרה (יג ע”א) מביאה מספר חריגות, בהם בכל זאת מותר לכהן לצאת לחוץ לארץ למרות הטומאה:

”הולכין ליריד של עובדי כוכבים, ולוקחין מהם בהמה עבדים ושפחות, וכותב ומעלה בערכאות שלהן, מפני שהוא כמציל מידם (= מותר לאשר את המכירה בבית דין של גויים, כדי שלא יוכלו להכחיש את המכירה), (1) ואם היה כהן – מטמא בחוצה לארץ לדון ולערער עמהם… (2) ומטמא (גם כדי) ללמוד תורה (3) ולישא אשה.”

למעשה יוצא, שהכהן יכול להטמא בשביל שלושה דברים: להציל כסף מהגויים (= פרנסה), להתחתן וללמוד תורה. למרות שהגמרא דנה בשאלה מתי מותר לכהן לצאת מהארץ, הפוסקים הבינו שהוא הדין לישראל, ומה שמותר לכהן מותר לישראל (ויש חריגות, ואכמ”ל).

לאלו מצוות הותר לצאת מן הארץ

האם דווקא בשלושת מצוות אלו הותרה היציאה מארץ ישראל, או שהגמרא נקטה מקרים אלו כדוגמאות בלבד? נחלקו בכך הפרשנים:

א. דעת התוספות (שם, ד”ה ללמוד), שהגמרא ציינה את שלושת המצוות הללו בדווקא, ובשביל שאר מצוות אסור לכהן לצאת לחוץ לארץ ולהיטמא מדרבנן. והסיבה שדווקא בשביל מצוות אלו אפשר לרדת היא שמדובר במצוות גדולות וחשובות, שהאיסור לצאת מהארץ נדחה מפניהם, ובלשון התוספות:

”ודוקא בהנך מצוות שהן חשובות: ללמוד תורה, שגדול תלמוד תורה שמביא לידי מעשה, ונשיאת אשה נמי (= גם) דכתיב (ישעיה מה) ‘לא תהו בראה לשבת יצרה’, אבל לשאר מצוות – לא”.

ראיה לדבריהם, מביאים התוספות מהגמרא במסכת מגילה (כז ע”א). הגמרא במסכת מגילה כותבת, שבעיקרון אסור למכור ספר תורה לשום צורך שהוא, מכיוון שכאשר מוכרים את ספר התורה בשביל צרכים אחרים, מבזים את ספר התורה. בכל זאת, בשביל שתי מצוות הותר למכור ספר תורה בגלל שהם חשובות מאוד, נשיאת אשה ותלמוד תורה. מוכח שמדובר במצוות חשובות מאוד, ולכן גם התירו לכהן לצאת לחוץ לארץ ולהיטמא בשביל לקיים מצוות חשובות אלו.

ב. רב אחאי בשאילתות (מובא בתוספות) חלוק על דברי התוספות ופסק, שכאשר הגמרא מציינת את המצוות הללו, אין הכוונה שדווקא בשבילם מותר להיטמא, אלא בשביל כל מצווה מותר. אם כן, מדוע הגמרא ציינה דווקא את המצוות האלו? כותב בעל השאילתות שאם במצוות קלות כמו נשיאת אשה ולימוד תורה מותר לצאת לחוץ לארץ, כל שכן שבשאר מצוות.

לכאורה דבריו תמוהים, שהרי כפי שראינו בדברי הגמרא במגילה, רק לצורך המצוות הללו התירו למכור ספר תורה, אז כיצד טוען הוא שמדובר במצוות קלות?! נראה שכוונתו לומר, שמצוות כמו נשיאת אשה ולימוד תורה קל לקיים אותם בארץ ישראל, לכן היה מקום לומר שלא יתירו לצאת בשבילם לחוץ לארץ. מכך שאפילו בשביל המצוות האלו מתירים לצאת לחוץ לארץ, ולגבי שאר המצוות שיותר קשה לקיים אותם בארץ ישראל, בוודאי שמותר לצאת לחוץ לארץ בשבילם.

חזרה ארצה

כפי שראינו מדברי הגמרא בעבודה זרה, לצורך נשיאת אשה מותר לצאת לחוץ לארץ. על כך קשה מהגמרא במסכת כתובות (קיא ע”א) המביאה סיפור, על אדם שאחיו שגר בחו”ל נפטר ללא ילדים, והוא היה צריך לייבם את אשת אחיו. שאל האיש את ר’ חנינא, האם הוא יכול לרדת לחוץ לארץ כדי לייבם אותה. ר’ חנינא ענה לו בתקיפות, שאסור לו לצאת מהארץ לייבם את אשת אחיו:

”ההוא גברא דנפלה ליה יבמה בי חוזאה (= איש אחד נפלה לו אשה לייבום במקום שנקרא בית חוזאי) , אתא לקמיה דר’ חנינא, אמר ליה: מהו למיחת וליבמה (= שאל את ר’ חנינא, מותר לרדת מהארץ כדי ליבמה)? אמר ליה: אחיך נשא כותית (= קללה על כך שאחיו עזב את הארץ עם אשתו) ומת, ברוך המקום שהרגו! ואתה תרד אחריו?!”

עולה מדברי הגמרא, שלמרות שחיכתה לו אשה בחוץ לארץ, לא התיר לו ר’ חנינא לצאת, והדבר סותר את הגמרא שראינו בעבודה זרה, שמותר לצאת לחו”ל בשביל לשאת אשה! כיצד אפשר ליישב את הסתירה?

הרמב”ם (שם) והתוספות (שם) תירצו, שגם כאשר התירו לצאת לחו”ל בשביל לשאת אשה, ללמוד תורה וצרכי פרנסה, זה רק בתנאי שחוזרים אחר כך לארץ ישראל. אותו אח שהלך לייבם את אשת אחיו, לא התכוון לחזור לארץ ישראל עם אשת אחיו, משום כך  אסר עליו ר’ חנינא לצאת לחו”ל בשבילה, ובלשון הרמב”ם: ”אסור לצאת מארץ ישראל לחוצה לארץ לעולם, אלא ללמוד תורה או לישא אשה או להציל מן העכו”ם ויחזור לארץ”.

יציאה לטיול

א. בפשטות, לפי כל מה שראינו עד כה מהגמרא במועד קטן ועבודה זרה, אין היתר לצאת לטייל בחוץ לארץ, מכיוון שלא                         מדובר בצורך מצווה, ואכן כך פסקו להלכה הרב החיים הלוי (עשה לך רב ח, מט), המשנה הלכות (יא, תלא) ועוד, ובלשון הרב עובדיה                         (יחווה דעת ה, נז):

”בסיכום: מותר לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ לצורך פרנסה ולסחורה, ובלבד שיהיה על מנת לחזור לארץ בהקדם, אבל להשתקע בחוץ לארץ אסור. ואסור לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ לטייל אפילו על מנת לחזור לארץ ישראל. ומותר לצאת לחוץ לארץ ללמוד תורה ולישא אשה על מנת לחזור לארץ ישראל.”

ב. אמנם בכל זאת נראה, שלא מעט פוסקים נקטו להלכה, שמותר לצאת לטיול בחו”ל. כיצד הם מיישבים את הגמרות לעיל?                           מצינו לפחות שתי דרכים:

אפשרות א’: מופיעה בשלטי גיבורים (שבועות ז ע”ב בדה”ר). הוא דן בשאלה, האם יש מצווה לעלות לארץ ישראל, כאשר העולה מתכוון בסוף לחזור חזרה לחוץ לארץ. למעשה הוא נקט, שכמו שאין איסור לצאת לחוץ לארץ אם חוזרים לארץ, כך אין מצווה לעלות לארץ ישראל אם מתכוונים לחזור לחוץ לארץ. עולה שלפי שיטתו, האיסור הוא רק להשתקע בחו”ל, אבל במידה ורק שוהים בחו”ל זמן קצר, אין בכך בעיה, וכך נקט להלכה גם המהרי”ט (קידושין לא ע”א ד”ה לקראת).

לכן כאשר הגמרא בעבודה זרה כתבה, שמותר לצאת לחוץ לארץ למספר מצוות, זה רק כאשר משתקעים בחוץ לארץ לזמן מה, אבל כאשר אין הכוונה לשהות בחו”ל לאורך זמן – מותר. בדומה לכך כתב הרב מלמד (פניני הלכה ‘העם והארץ’ ג, ט):

”אמנם נראה שאם היציאה לזמן קצר… אין בה איסור. מפני שיציאה זו שונה בתכלית מהיציאה שעליה דובר בתלמוד, ברמב”ם ובפוסקים. באותם הימים היוצא לחוץ לארץ היה יוצא לזמן ארוך, שכן הדרך עצמה ארכה חודשים, וממילא מי שכבר יצא לחוץ לארץ היה יוצא לשהייה ממושכת, ואף היה חשש מסוים שהוא לא יחזור… אבל לא דיברו על יציאה לזמן קצר, כי אין חובה להיות בכל רגע ורגע בארץ ישראל. ולכן אין איסור ביציאה לטיול קצר…”

אפשרות ב’: לעיל ראינו, שהגמרא במסכת מועד קטן אוסרת על אדם שיצא לטייל בחוץ לארץ, להתגלח במידה והוא חוזר בתוך חול המועד, מכיוון שהוא יצא שלא ברשות, וכך פסק להלכה גם השולחן ערוך (או”ח תקלא, ד). המגן אברהם (ס”ק ז) דייק מדברי השולחן ערוך, שדווקא מי שהלך לטייל אסור לו להתגלח, אבל מי שהולך צורך מצווה, כמו להרוויח כסף, או לראות את פני חברו, מותר לו להתגלח אם הוא חזר בחול המועד.

עולה מדבריו, שכאשר אדם יוצא לצורך מצווה, אין בכך בעיה. ואמנם השולחן ערוך כותב בפירוש שיציאה לטיול לא נחשבת מצווה, בכל זאת העלו האחרונים מספר טעמים לומר שיציאה לטיול כן נחשבת כצורך מצווה, והשולחן ערוך דיבר על טיול שכל מטרתו כיף והנאה, אבל טיול למטרות שונות עשוי להיחשב כצורך מצווה:

א. הרב וואזנר בשבט הלוי (ה, קעג) כתב, שכאשר הולכים לראות את פלאי הטבע שעשה הקב”ה, יש בכך צורך מצווה, ולכן יהיה מותר לשם כך לטוס לחו”ל. כמובן שגם הוא מסייג את דבריו וכותב, שההיתר הוא רק אם הוא נוסע לזמן קצר, ובלשונו:

”אבל בדעתו לחזור אסור לצאת שלא לצורך כלל, אבל בצורך כל דהו לא גזרו, ובטיול בסברא זה לא נקרא מקום צורך, ומכל מקום אם הולכים לזמן מועט מאד לראות פלאי הטבע של יוצר בראשית ברוך הוא יש מקום לצדד להקל, כמובן צריך להפוך הכל לדרך מצוה.”

ב. הרב אשר וייס (פרשת תולדות) חלק על הרב וואזנר וטען, שקשה לומר שכאשר אנשים טסים לחו”ל הם טסים בשביל לשבח את ה’ על מעשיו, והרי יש הרבה מקומות בארץ בהם עוד לא היו, כך שאם המטרה שלהם היא לשבח את ה’ על מעשיו, שיבקרו קודם במקומות שהם לא היו בארץ. משום כך הוא נקט, שהסיבה שמותר לטוס לחו”ל היא, שאדם רוצה לנוח מהטרדות שיש לו בארץ, וכמובן שיש בכך מצווה ‘שמבריא גופו ונפשו לעבודת ה’ יתברך’ (עיין הערה[3]).

[1] אמנם מדברי רש”י נראה (ד”ה מפני), שאין בעיה עקרונית לצאת לטיול בחוץ לארץ, ורק בגלל שהוא יצא להפליג ברצונו וללא שום כורח של פרנסה וכדומה, לא התירו לו להתגלח כאשר הוא חוזר, אבל לא בגלל שהוא חטא, אבל קשה להסיק הלכה מדברים אלו, מכיוון שבכל מסכת רש”י מפרש אחרת.

[2] רוב האחרונים וביניהם המהרש”ל (פת”ש יו”ד שסט ס”ק ה), הש”ך (שם, ס”ק ב), הט”ז (שם, ס”ק ד), הב”ח (שם, ס”ק ג) והפרישה (שם, ס”ק ג) נקטו, שבזמן הזה כהן לא צריך לחשוש מטומאת ארץ העמים, ורק כאשר היו טהורים ואכלו טהרות יש לכך משמעות, והיום בכל מקרה אנחנו טמאים. לעומת זאת לדעת המהרי”ט והשבות יעקב (ב, צח), גם בזמן הזה נוהג דין טומאת ארץ העמים, דבר שיכול להקשות על הכהן לצאת לחוץ לארץ.

[3] עד כה דנו, באדם שגר בארץ ישראל ורוצה לטוס לחו”ל. מה דינו של אדם שנולד בחו”ל, האם הוא חייב לעלות לארץ? הרב פיינשטיין באגרות משה (אבה”ע א, קב) טען, שאמנם יש מצווה לעלות לארץ ישראל, אבל אין חובה לעלות, וכך פסק באבני נזר (יו”ד סי’ תנד). הרב עובדיה (קובץ תורה שבע”פ חלק יא), חלק על דבריו, וכתב שיש חובה גמורה לעלות: ”וחוב גמור הוא על כל מי שחרד לדבר ה’ ומצוותיו לעלות לא”י, ובפרט בזמן הזה”.

כמה שימושי היה הפוסט?

לחץ על כוכב כדי לדרג אותו!

דירוג ממוצע / 5. ספירת קולות:

אנו מצטערים שהפוסט הזה לא היה שימושי עבורך!

תנו לנו לשפר את הפוסט הזה!

נהנית מהמאמר? כתוב פידבק למחבר! וכך תוכל גם לקדם אותנו בגוגל

כתיבת תגובה

מאמרים דומים

ג'ירפה
הרב יגאל גרוס

האם מותר לאכול ג’ירפה

פתיחה בפרשת נח, מצווה נח על ידי הקב”ה להכניס את החיות והבהמות לתיבה כדי שיוכלו לפרות ולרבות מחדש אחרי המבול. מהבהמות, העופות והחיות הטהורות הכניס

קרא עוד »
סגירת תפריט
×
×

עגלת קניות

מחבר ספרים?

תוכל להצטרף עכשיו!

תוכל לצרף את הספר שלך מיידית לאתר, בפאנל החדש שלנו.