התנצלות והתרפסות / עיון לשוני

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print
0
(0)

הביטוי התנצלות מוזכר בתורה (שמות לג, ו) כלפי התפשטות בני ישראל מעדיים. אך כבר בימי הרד”ק – סוף האלף החמישי – אנו מוצאים שימוש במונח זה כמקובל היום: להסיר תלונה מן המתנצל.

קשה לשער את הזיקה בין המובן המקורי לבין המשמעות המחודשת. יש המשערים כי המתנצל ‘מתפשט’ מטענות המתלונן ומסיר כל תביעה מעצמו, ודוחק.

ברצוני להציע כיוון חשיבה מחודש, שאינה אלא בגדר השערה לא מבוססת כל צרכה.

כך אומרת הגמרא (בבא מציעא קטו, א):

“בני, אם ערבת לרעך תקעת לזר כפיך. נוקשת באמרי פיך נלכדת באמרי פיך. עשה זאת אפוא בני והנצל כי באת בכף רעך לך התרפס ורהב רעיך” (משלי ו, א). אם ממון יש לו בידך – התר לו פיסת יד, ואם לאו – הרבה עליו רֵעִים.

“התרפסות” נתפסת במובנה הפשטני כקשורה להרבות רעים לבקש מחילה. אך הדרשן מחלק את מסקנת הפסוק לפי שתי הסיטואציות השונות המתוארות ברישא. “התרפסות” נקראת כשני מילים: התרת פס יד, המבטאת בצורה מליצית התרוקנות מן הכסף המצוי בידו, במקרה של עַרֵבוּת. ואילו “רהב רעך” מתייחסת כבקשת מחילה במצב שהרֵעַ מתרחק מחמת פגיעה מילולית.

ה”התרפסות” המשמשת כאן בכפל משמעויות המתחלקות לרובד הפשט והדרש, פילסה את הדרך למונח “התנצלות”, מחמת זהות משמעותה הפשטנית של האחרון לזו הדרשנית בראשון – לשמש אף כמבטא בקשת מחילה.

כמה שימושי היה הפוסט?

לחץ על כוכב כדי לדרג אותו!

דירוג ממוצע 0 / 5. ספירת קולות: 0

אין הצבעות עד כה! היה הראשון לדרג את הפוסט הזה.

אנו מצטערים שהפוסט הזה לא היה שימושי עבורך!

תנו לנו לשפר את הפוסט הזה!

ספר לנו כיצד נוכל לשפר את הפוסט הזה?

הורד כ-PDF

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

הירשמו לניוזלטר שלנו

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.