התפילה וסידרה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

א] הסדר הכללי של תפילת י”ח

תפילת י”ח, היא צורת עמידתנו לפני ה’, כמובן שעמידה זו, אינה רק בשעת התפילה עצמה, אלא כל ימי חיי האדם הרוצה לעמוד לפני אלוהיו, כל ימי חיי האומה העומדת לפני אלוהיה, ועל כן סדר התפילה, אינו רק ענין של הבנה למה תקנו זה פה וזה שם, אלא הוא אמור לקפל בתוכו את עיקרי  היהדות המאפשרים את העמידה לפני ה’, את ההתקדמות לעבר מטרה זו, ואת צורת קיומה של מטרה זו [ובלשון הרמב”ם, התפילה צריכה לכלול בתוכה את יסוה”ת, ואת הלכות מלך המשיח, ואת כל העבודה שביניהם [שאר ההלכות שבאמצע] המביאים מכאן לשם, מהעקרונות והמצב הפשוט, למצב המתוקן והשלם].

כידוע התפילה מחולקת לשלושה חלקים, שבח, בקשה, הודאה.

לכאורה חלוקה זו אינה מדוייקת כ”כ, שהרי ברכת העבודה וברכת השלום, אינם הודאה.

ונראה לחלק חלקים אלו באופן אחר מעט, מוצא [נקודת התחלה], מעשה והתקדמות, תכלית.

ג’ ברכות ראשונות עוסקות בנקודות המוצא מהם אנו יוצאים ומתחילים לפעול, מחמתם יש לנו מה לפעול, ולהיכן להתקדם, ולהיות בטוחים בהתקדמותנו.

י”ב ברכות אמצעיות, עוסקים כולם בהתקדמות לעבר המטרה והתכלית, וכולם עוסקים בתיקון ובנין קומת עם ישראל.

ג’ ברכות אחרונות, עוסקים בצורת המצב התכליתי, שה’ רוצה בישראל, ישראל מודים לו על כל הטוב, ומתוך שהוא רוצה בהם, והם מודים לו, הוא נמצא עימם, והארת פניו מאירה עליהם לעד.

ב] סדר ג’ ברכות ראשונות

כאשר ברכה ראשונה מתארת את כל הדברים שהקב”ה כבר עשה בבריאה ובישראל, שהוא אלוהינו ואלוהי אבותינו, את מידותיו בהם הוא מתגלה גדול גיבור ונורא, שהוא ברא את העולם וגומל עמו חסדים, ושמהלך זה צריך להמשיך הלאה ‘זוכר חסדי אבות ומביא גואל לבני בניהם’,  וכן המצב התמידי בו הוא מגן על ישראל. כאשר כל דברים אלו הם הנתונים הבסיסיים שה’ הוא אלוהי העולם ואלוהי ישראל.

הברכה השניה מתארת, שאין הקב”ה זונח את בריותיו ועמו שעשה בתחילה, אלא הוא שוקד לתקנם, ליתן צורכיהם, לרפאות מכותיהם ואסוריהם, ולקומם נפילותיהם, ולהחיות המתים. כאשר אלו כולם תיקונים למצב הקיים וההתחלתי שעשה ה’.

הברכה השלישית מתארת את היחס של ה’ לאותו עולם ועם שברא, הוא קדוש ומובדל, וישראל שקדושים ומובדלים לעולם יהללוהו וידוהו ויקדשוהו, כאשר ברכה זו מתארת לשם מה קיים העולם ותיקון קלקוליו, לשם יחס הקדושה בין הבורא לנברא.

כאשר שלושת ברכות אלו מתארות את נקודת המוצא, שבלעדיהם אין מה להתקדם הלאה בעולם, בלי ההתחלה שחרוטים בה העיקרים והתכליות, ובלי ההבטחה לתיקון [שהרי אין עבודה בלי נפילה], ובלי קשר ונבדלות הקדושה האופף את הכל, אין משמעות לשום עבודה והתקדמות, אין משמעות לעמידה לפני ה’.

אם נתבונן יותר נראה שבתוך ג’ ברכות אלו עצמם, אנו מוצאים את החלוקה של, מוצא, אמצעי, ותכלית. נקודת המוצא והעיקרים בברכת אבות, ובברכת הגבורות את הדרך להגיע למטרה זו ע”י כל התיקונים המתקנים את נקודות המוצא שהתקלקלו, ולאחר התיקון באים לנקודת התכלית שהיא בקדושה השורה עלינו, ובהודאה האין סופית.

ג] סדר י”ג ברכות אמצעיות

הנה סדר הברכות האלו הוא על ציר התקדמות עם ישראל לכיוון הגאולה, וכמ”ש חז”ל, וכולם פעולות שעלינו להתקדם ולעשות ע”מ להגיע למטרה ולתכלית שעם ישראל בתיקונו וקרוב לה’, ואנו מבקשים מה’ שיתן לנו הכח להתקרב אליו, וכשם ש’אתה חונן’ מוטל עלינו לבקש את הדעת, אף בבנין ירושלים וצמיחת קרן בית דוד, עלינו בסופו של דבר להתקדם בהם הלאה, ולעשותם.

ועל כן אין בברכות אלו בקשות שאינם על כל העם יחד בדרכו לגאולה, ולא ברכות על פרנסה או על שידוכים. – וברכת רפאנו,  נלע”ד שבפשוטה של ברכה אינה בעיקר על מחלות פרטיות, אלא על מחלות כלליות של כלל נפש האומה[1]-, היות והתפילה היא תפילה של האומה בכללה, ואין מבקשים אלא על תועלת שהיא לכל האומה יחד, ועוד צעד בהתקדמותה לגאולה, ועל כן בברכת השנים, אין מבקשים על פרנסה, אלא על פירות ותבואת הארץ ופיתוחה, משום שבזה פרנסה ואוכל לכל האומה.

וכן אין בברכות אלו בקשות על טבעיות, אלא כל הבקשות הם על דברים שאנחנו יכולים לעשותם, הם דברים שאנחנו מבקשים מהקב”ה שיעזור לנו לעשותם, ועל כן כל ענין ניסי לא הוזכר בו, משום שלא ע”י ציפיה לניסים אנו עומדים לפני ה’, ורק ע”י עמידה לפניו עם תוכניותינו מה עלינו לעשות בשביל להתקדם ולעמוד לפניו יותר קרוב.

ונראה שמסיבה זו, אין בברכת השיבה שופטנו בקשה על חזרת הנביאים, ואף שהוא ענין בסיסי בגאולה [וכמו שכתוב בפורענות ‘הנה ימים באים נאום ה’ והשלחתי רעב בארץ… לשמוע את דבר ה’… ולא ימצאו’, ועל הטובה הוא אומר ‘אשפוך את רוחי על כל בשר’ ‘ונבאו בניכם ובנותיכם’], לא הוזכר כלל בתפילה, והאמת נראה בזה שהוא משום שזה דבר התלוי לגמרי בקב”ה, ואין לנו מה להתקדם ולעמוד לפניו באופן שזה יקרה. אלא מתי שהוא יחליט לעשות הוא יעשה את זה, בלי קשר אלינו ולעבודתינו, ועל כן אין לנו מה לדבר עימו על זה, אין לנו מה להתפלל עימו על זה, ועל כן זה לא נכנס לתפילה.

ואף ברכת שמע קולנו, אינה בקשה בעלמא שה’ יקבל את כל מה שביקשנו כבר קודם, כי זה אינה אלא ברכה מיותרת, הרי פשוט שכל בקשה שאנו מבקשים כוללת בתוכה גם בקשה שהבקשה תישמע, תיענה, ותתקבל. אלא הכוונה היא שלאחר שכבר עצם הגאולה כבר נהייתה, ונבנתה ירושלים והורמה קרן דוד, והמציאות התחתונה כבר מוכנה לקבל אליה את האור, צריך שמהלך זה כולו, מהלך שנעשה על ידינו, יתקבל ע”י הקב”ה, ויצלח את מכשולי העוה”ז, ויוכל לבוא לשלב הריצוי. ואף פעולה זו, תלויה בנו בצורת הבאת מעשינו כולם לפני ה’, בצורת היות כל מעשים אלו כמכוונים לאמירה שלנו לפני ה’.

ועל כן כל ברכות אמצעיות אלו, אינם נאמרות בשבת ויו”ט, ואף שאף בשבת צריכים אנו דעת ותורה, מ”מ כיון שעיקרה של ברכה היא בהתקדמות של כלל האומה כלפי ה’, ושבת איננה זמן של התקדמויות שמצידנו, וז”ס שאין בן דוד בא בשבת משום תחומין, והיינו שהמשיח לא יכול לבוא בשבת ממקום אחר, ממצב אחר, איננו יכולים בשבת לקדם את המציאות ולהביאנה למקום אחר שלא הייתה בו מקודם.

וכאשר נתבונן נראה שאף י”ג ברכות אלו, שאמנם מסודרים על סדר המעשה, אף הם מחולקים לג’ חלוקות אלו, מוצא, מעשה והתקדמות, תכלית.

ה’ ברכות ראשונות שבהם, דעת, תשובה, סליחה, וגאולה מצרות, רפואה, כולם הם הכנה לעצם התיקונים של העם בארצו, הם רק תיקון נקודות המוצא, שיהיו ישראל שלמים בדעתם וביראתם ובגופם ולא ימשלו בהם זרים, ד’ ברכות שאחריהם על פריון הארץ, ושיבת ישראל אליה, החזרת המשפט, וביעור הרשעים, שברכות אלו הם ברכות על תיקון האומה בארצה, ואח”כ הברכות על שכר לצדיקים, ובנין ירושלים, צמח דוד, וההצלחה במלחמת גוג ומגוג, קשורים יותר לתכלית הסופית של העם, ואחרי שהעם מתוקן בצורתו, צריכים את דברים אלו שבהם שורה שכינה על העם.

כך שאף החלוקה הפנימית שבברכות אמצעיות מתאימה לחלוקה הכללית של, מוצא, מעשה, תכלית.

ד] ג’ ברכות אחרונות

וג’ ברכות אחרונות, הם לאחר שעשו ישראל כל אשר הם צריכים, ואף צלחו את מלחמת גוג ומגוג, ומדינתם ועיר בירתם מתוקנת כראוי, ועתה באים לגופו של הקשר בינם לבין ה’, וליחס הנפשי ההדדי שאמור להיות ביניהם, והרי זה כאיש ואשה שטרחו בהרבה ענינים עד שבנו את ביתם לתפארת, ועתה צריכים הם להשקיע בצורת הקשר והעמידה הנפשית של שניהם זה מול זה.

ועל זה בתחילה אנו מבקשים שירצה ה’ בעם ישראל, שזה היחס הנפשי שלו אלינו, ואח”כ הודאה היא היחס הנפשי שלנו אליו, שאנו מכירים בכל מה שיש לנו עד עתה שהוא מכוחו, ומודים לו על זה, ומתפללים ששמו יתברך ויתרומם על ידי כל הדברים שהוא נותן לנו, כאשר הברכה היא ריבוי השפע וממילא יש בזה אף את הקשר עצמו [בניגוד לרצון מחד ולהודאה מאידך, שהם רגשות של כל צד בעצמו, ועדיין אין כאן את גופו של הקשר, ווהקשר מתחדש בברכה, כאשר ההודאה פועלת בו, ומתברך מזה]. ואח”כ ברכת השלום והברכה, שזה גופו של הזיווג וההארה של הקב”ה בישראל, הארה מאור פניו שמפרה את התוכן והפנימיות והחיים והאורה שבכל מה שיש לנו כבר ושהודינו עליהם. כאשר ברכה זו היא התכלית של כל התפילה, בברכה זו יש את עיקר השפע החי המושפע עלינו מאור פני ה’, ‘באור פני מלך חיים’.

ואף ג’ ברכות אלו מסודרות על פי סדר זה של, מוצא, מעשה, תכלית, תחילה צריך שה’ ירצה את ישראל בשביל שיתחיל קשר [בבחי’ איש שדרכו לחזר אחר אשתו], ואח”כ יש את ההודאה על כל המעשים שעשינו בעזרתו ועל כל הקורות אותנו בחיי היום יום, וכל זה בשביל התכלית שבסוף נהיה קשורים אליו, ומוארים באור פניו וחייו ‘עטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה.

ומחמת שג’ ברכות אלו אינם התקדמות בתהליך הגאולה, אלא עוסקים בעצם היחס והקשר בין ישראל לקב”ה לאחר הגאולה, על כן אומרים אותם אף בשבת ויו”ט, ואדרבה הם מתאימים יותר שם, שאז הוא זמן של מועדי ה’, זמן להיפגש עם ה’, משא”כ בי”ג ברכות אמצעיות שאינם מתאימים לשבת, משום שהם סדורים על ענין התקדמות ישראל בתהליך הגאולה, ושבת הוא זמן מנוחה שאין צריך להתקדם בה בענין הגאולה, אלא להתמקד בקשר החי שיש בתוך הדברים שכבר מלאכתנו עשויה. ואף הברכה האמצעית של שבת ושל המועדים, עיקרם על ההארה שה’ מאיר עלינו מאורו ומברך אותנו, ואינם קשורים לתהליך התקדמות שלנו [ובענין תפילת ר”ה, צע”ק, וי”ל שאז הכל מעשה ה’ ולא מצידנו, שהרי הנקבה בדורמיטא בפשט ובעמוק הדברים, ואכמ”ל][2].

עלה בידינו שהמבנה של תפילת י”ח, יש בו חלוקה של ג’ שלבים בעמידה לפני ה’, וכאשר אף כל חלק מהם יש בו חלוקה פנימית זו בו גופא.

[1] כך משמע מנוסח הברכה, ‘והעלה רפואה שלמה לכל מכותינו’, והרי רוב מוחלט של 99% מעם ישראל אין להם כלל מכות וחוליים, והיה נכון יותר לומר רפא ה’ לחולינו,  ולא ‘רפאנו’ ‘והעלה רפואה שלמה לכל מכותינו’, שהיא לשון שלא ניתנת כלל להיאמר מפי בנ”א בריאים, וודאי לשונות אלו בפשטותם היינו שירפא ה’ למכות של האומה בכללה, ולחולייה הנפשיים, ובאמת עם ישראל מלאים בחוליים מחמת רוב גלויות שעברו, והמצב הלא טבעי שהם חיים, ועל כן מיד אחרי בקשה הגאולה, באה בקשה כללית שירפאו חוליי הגלות והשיעבוד. ואף הבקשה הפותחת ‘רפאנו ה’ ונרפא הושיענו ונושעה’ נאמרה ע”י ירמיהו במובן של חולי האומה בכללות. וכן נראה אף מלשון חתימת הברכה ‘בא”י רופא חולי עמו ישראל’, ולכאו’ מה מיוחד בבקשה הזאת על ישראל, ולכאו’ בברכת השנים וחונן הדעת היה יותר מתאים להכניס את ‘ישראל’, ומדוע לא חתמו כמו בברכת אשר יצר ‘רופא כל בשר ומפליא לעשות’, שלכאו’ לשון זו יותר מדוייקת ומכוונת לחוליים של פציעות ותחחלואי גוף. ועל כן נראה ברור שפשוטה של בקשה זו היא על רפואת נפש עם ישראל בכללות, שכל התחלואים שדבקו בו בגלות או בחטאיו, וגרמו לעיוות וקלקול נפשי מסויים יתרפאו. וכן נראה מלשונות פסוקים שסמכו את רפואת הנפש לענין התשובה ופריון הקרקע, כגון ‘ארפא משובתם אוהבם נדבה כי שב אפי ממנו, אהיה כטל לישראל יפרח כשושנה’ וכן ‘הרופא לכל תחלואיכי הגואל משחת חייכי’, ונראה מכל זה שלשונות הנביאים שמהם נגזרת התפילה מדברים בעיקר על רפואת הנפש הכללית של עם ישראל. ואמנם ודאי מענין ברכה זו אף שלימות תיקון צורת גופות ישראל, ועל כן אם היה לו חולה בתוך ביתו מזכירו בברכה זו.

[2]    ונראה שזה הוא אף החילוק בין חול לשבת בברכת ירושלים שבבהמ”ז, וכדאמרו ברכות מח: בשבת מתחיל בנחמה ומסיים בנחמה ואומר קדושת היום באמצע, שהנחמה אינה המעשה עצמו אלא היחס הנפשי של הפיוס והעידוד, וכדכתיב ‘כאיש אשר אמו תנחמנו, כן אנכי אנחמכם’, משא”כ הרחמים שאי”ז יחס נפשי בין המרחם למרוחם, אלא זה יחס לצערו וצרכיו, וממילא נותן לו כח ורשות לפעול ולעשות ולתקן ולבנות, וזה אינו ראוי אלא בחול שהוא זמן של עשיה, ולא בשבת שהוא זמן של הנפש ולא של המעשה.

כמה שימושי היה הפוסט?

לחץ על כוכב כדי לדרג אותו!

דירוג ממוצע / 5. ספירת קולות:

אין הצבעות עד כה! היה הראשון לדרג את הפוסט הזה.

אנו מצטערים שהפוסט הזה לא היה שימושי עבורך!

תנו לנו לשפר את הפוסט הזה!

הורד כ-PDF

מאמרים נוספים

פרדס יוסף החדש – חנוכה

13 / 100 מופעל על ידי Rank Math SEO קידום אתרים ציון “פרדס יוסף החדש” – חנוכה ישמח לב מבקשי ה’ בחיבה יתירה נתקבלה בציבור בני התורה בימים אלו אשר הופיע ויצא לאור עולם ברוב

האתר עומד למכירה

12 / 100 מופעל על ידי Rank Math SEO קידום אתרים ציון מעוניינים למכור את האתר הזה לצמיתות. הקונה יוכל להשתמש באתר, לרווחים, השקעות, וגם להתאמה אישית ככל הנצרך. האתר כולל עד היום  פונקציות משוכללות,

ספר “הפוסק” תולדות הגאון רבי שמואל הלוי ואזנר זלה”ה

6 / 100 מופעל על ידי Rank Math SEO קידום אתרים ציון                  ספר “הפוסק” הופיע שוב הספר הנפלא לתולדות חייו של מרן פוסק הדור הגר”ש וואזנר זצוק”ל, בשם “הפוסק”. הספר המכיל למעלה מ850 עמודים

0 Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הירשמו לניוזלטר שלנו

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

  • הרשמה
איבדת את הסיסמה שלך? אנא הזן את שם המשתמש שלך או כתובת דואר אלקטרוני. אתה תקבל קישור ליצירת סיסמא חדשה באמצעות דואר אלקטרוני.
.
0
דילוג לתוכן