עיקר מידת ההטבה והרחמים

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

הרמב”ם בהלכות עבדים פרק ט הלכה ח כותב:

מותר לעבוד בעבד כנעני בפרך, ואף על פי שהדין כך מדת חסידות ודרכי חכמה שיהיה אדם רחמן ורודף צדק ולא יכביד עולו על עבדו ולא יצר לו ויאכילהו וישקהו מכל מאכל ומכל משתה, חכמים הראשונים היו נותנין לעבד מכל תבשיל ותבשיל שהיו אוכלין, ומקדימין מזון הבהמות והעבדים לסעודת עצמן, הרי הוא אומר כעיני עבדים אל יד אדוניהם כעיני שפחה אל יד גבירתה. וכן לא יבזהו ביד ולא בדברים, לעבדות מסרן הכתוב לא לבושה, ולא ירבה עליו צעקה וכעס אלא ידבר עמו בנחת וישמע טענותיו. וכן מפורש בדרכי איוב הטובים שהשתבח בהן, אם אמאס משפט עבדי ואמתי בריבם עמדי הלא בבטן עושני עשהו ויכוננו ברחם אחד. ואין האכזריות והעזות מצויה אלא בעכו”ם עובדי ע”ז אבל זרעו של אברהם אבינו והם ישראל שהשפיע להם הקדוש ברוך הוא טובת התורה וצוה אותם בחקים ומשפטים צדיקים רחמנים הם על הכל, וכן במדותיו של הקדוש ברוך הוא שצונו להדמות בהם הוא אומר ורחמיו על כל מעשיו וכל המרחם מרחמין עליו שנאמר ונתן לך רחמים ורחמך והרבך.

כפי שציינתי במקום אחר, יש כאן שתי מקורות להתייחסות סבלנית ומכבדת לעבדים. איוב מכוח הגיון מוסרי אנושי המכיר בכך שמוצא כל בני האדם שווה; וההיקש ממידותיו של הקב”ה המרחם על כל מעשיו למרות מעמדו השלטוני הברור.

מלבד זאת, אנו מוצאים השוואה מעניינת בין דין הקדמת הזנת בהמות לאכילת הבעלים עצמם, לבין הנהגה מעולה להקדים מזון העבדים לאדוניהם.

ברצוני להתמקד כאן במקור השני – לימוד ממידותיו של הקב”ה.

לכשנתבונן, נראה כי כאשר יצר הקב”ה את העולם, זימן לו בכך את כל הברואים כעבדיו המוחלטים, אשר מבחינה מוסרית אין להם כל טענה וערעור על שלטונו ושעבודו אותם. במקביל, עצם היצירה והכלכול שבמהלך הקיום – מהווה מערכת הטבה מפליאה, כאשר הוא מרחם על כל מעשיו, ומתכנת מערכת מזון עצומה בשרשרתה, כך שכל יצור[1] ימצא מקור ולזון ממנה.

בכך ניכר, כי למרות שאדם אמור להיות טוב ומטיב לכל, וגם לשווים אליו במעלה. עיקר ההטבה נדרשת לכפופים אליו והנתונים למרותו. העבדים והבהמות, אשר במצב הנתון ניכר כי נוצרו לתשמישו ולתועלתו, הם הדומים ביותר למעשי ידי הקב”ה אשר הוא מרחם עליהם.

עצם היותם נתונים ברשותו, כאשר לו זכות ההשתמשות בהם, היא המטילה עליו אחריות להטיב להם ולדאוג לשלומם. גם אם אין זה חוב הלכתי נחרץ, הרי זהו רוח התורה ודרך הצדקה והמשפט אותו לימד אברהם אבינו את בניו ואת זרעו אחריו, לשמור את דרך ה’.

רעיון זה מוצא ביטוי בהקדמת מזון העבד והבהמה לאכילת האדון, כאשר לא מצאנו כל העדפה לגבי חברים השווים במעלה היושבים לסעודה. כי הנתון לרשותי, הוא זה שדורש את הטבתי ביתר שאת מצד מצוות ההידמות למידותיו של הקב”ה.

[1] ולא ניכנס עתה לדיון האם כל יצור פרטי, או שמא המין בכללותו. כאשר בהשקפה כללית ניכר כי חלק גדול מן היצורים לא נוצרו כי אם להוות מזון לאחרים, ובכך רוב המין נכחד.

כמה שימושי היה הפוסט?

לחץ על כוכב כדי לדרג אותו!

דירוג ממוצע / 5. ספירת קולות:

אין הצבעות עד כה! היה הראשון לדרג את הפוסט הזה.

אנו מצטערים שהפוסט הזה לא היה שימושי עבורך!

תנו לנו לשפר את הפוסט הזה!

הורד כ-PDF

מאמרים נוספים

פרדס יוסף החדש – חנוכה

13 / 100 מופעל על ידי Rank Math SEO קידום אתרים ציון “פרדס יוסף החדש” – חנוכה ישמח לב מבקשי ה’ בחיבה יתירה נתקבלה בציבור בני התורה בימים אלו אשר הופיע ויצא לאור עולם ברוב

האתר עומד למכירה

12 / 100 מופעל על ידי Rank Math SEO קידום אתרים ציון מעוניינים למכור את האתר הזה לצמיתות. הקונה יוכל להשתמש באתר, לרווחים, השקעות, וגם להתאמה אישית ככל הנצרך. האתר כולל עד היום  פונקציות משוכללות,

ספר “הפוסק” תולדות הגאון רבי שמואל הלוי ואזנר זלה”ה

6 / 100 מופעל על ידי Rank Math SEO קידום אתרים ציון                  ספר “הפוסק” הופיע שוב הספר הנפלא לתולדות חייו של מרן פוסק הדור הגר”ש וואזנר זצוק”ל, בשם “הפוסק”. הספר המכיל למעלה מ850 עמודים

1 תגובה

מוסריות העבדות על פי תורה - ספרים אונליין · 20th מאי 2019 at 9:46 pm

[…] תוספת קצרצרה למאמר זה, ראו כאן. […]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הירשמו לניוזלטר שלנו

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

  • הרשמה
איבדת את הסיסמה שלך? אנא הזן את שם המשתמש שלך או כתובת דואר אלקטרוני. אתה תקבל קישור ליצירת סיסמא חדשה באמצעות דואר אלקטרוני.
.
0
דילוג לתוכן