שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp

מאמרים אחרונים

הספר החדש ביותר באתר כרגע

פרשת “נשא” – מעשה אחד כוונות שונות

תגיות המאמר

מדוע התורה מפרטת באריכות את כל הקורבנות של נשיאי ישראל שהובאו בחנוכת המזבח? אמנם, כל הקורבנות היו זהים, אבל הכוונות היו שונות ומגוונות, וכולן נצרכות ורצויות.

חנוכת המזבח
בסוף פרשת “נשא” מסופר על חנוכת המזבח. המשכן הוקם בתאריך א’ ניסן, ומתאריך זה החלו הנשיאים להביא כלים וקורבנות לחנוכת המזבח, כל נשיא ביום אחר. התורה מפרטת אלו כלים ואלו קורבנות הביא כל נשיא באריכות, המשתרעת על פני פסוקים רבים: נשיא שבט יהודה הביא כך וכך, נשיא שבט יששכר הביא כך וכך, וכו’. ומי שיעיין היטב בפסוקים יגלה שכל הנשיאים הביאו ממש את אותם כלים ואת אותם קורבנות. ואם כן, יש לכאורה לתמוה מדוע התורה הייתה צריכה לפרט לגבי כל נשיא ונשיא אלו כלים ואלו קורבנות הוא הביא, ולא הסתפקה באמירה כללית וקצרה שכל נשיאי השבטים הביאו כך וכך כלים וכך וכך קורבנות?
מדהים הדבר שכל הנשיאים הביאו את אותם כלים ואת אותם קורבנות מבלי שהם תיאמו זאת מראש, ואין ספק שהדבר היה ברוח הקודש. רבותינו ביארו שאמנם כל הנשיאים הביאו את אותם כלים ואת אותם קורבנות אבל לכל אחד מהם הייתה כוונה אחרת בהבאה, בהתאם לכוח המיוחד של השבט שלו, ולכן התורה הייתה צריכה לפרט לגבי כל נשיא ונשיא מה הוא הביא על מנת ללמד שכל הכוונות הללו היו נצרכות וכל הכוונות הללו היו רצויות לפני הקדוש ברוך הוא.

הכוונה בהבאת המזרק
למשל, אחד הכלים שהביאו כל הנשיאים היה מזרק, שהינו כלי שיוצקים או מוזגים לתוכו נוזלים: “מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש”.

וכך כיוון נשיא שבט יהודה בהבאתו את המזרק. המזרק רומז לכדור הארץ, הדומה לכדור, שנזרק מיד ליד. שבעים שקל רומזים לשבעים אומות שנמצאות בעולם. ומכיוון ששבט יהודה העמיד את מלכות דוד ושלמה וכן יעמיד את מלך המשיח, רמז נשיא שבט יהודה ששלמה המלך ומלך המשיח ימלכו על כל העולם, שבו נמצאים שבעים אומות.

לעומת זאת, נשיא שבט ראובן כיוון כוונה אחרת – את הצלתו של יוסף על ידי ראובן, שהיה אחד המעשים המשמעותיים של ראובן. המזרק רומז לעצתו של ראובן לזרוק את יוסף אל הבור. במבט ראשון זו נראית עצה שלילית ואכזרית, אבל כאשר מעמיקים להתבונן מגלים שהעצה הזו באה על מנת להציל את יוסף מהריגה מידית, וזאת על מנת לאפשר מרווח זמן על מנת להציל את יוסף בהמשך. העצה לזרוק את יוסף אל הבור הייתה בבחינת “כסף” – עצה טובה, ולכן המזרק היה עשוי מכסף. ואמנם, למתבונן נראה במבט ראשון כאילו מדובר במעשה שלילי מפני שהמתבונן אינו מודע לכוונתו הנסתרת של ראובן. ולכן, המזרק היה במשקל שבעים שקל – 70 זו הגימטריא של אותיות “סוד”. בליבו של ראובן היה סוד – להציל את ראובן.

קיבוץ כל הכוונות
כל זה מלמד אותנו שמעשים זהים עשויים להיות בפועל מאוד שונים, וזאת בשל הכוונות השונות שיוצקים לתוך המעשה. לכן, גם אם יש רבים והמונים שעושים מצווה מסוימת או מעשה טוב מסוים, אסור להניח שאולי המעשה שלי אינו נצרך כל כך (שהרי יש עוד רבים שעושים את אותו דבר). וזאת מכיוון שהקדוש ברוך הוא חפץ בכל כוח ובכל כוונה של כל אחד ואחד מאתנו, ולא ניתן להגיע לשלימות מבלי לקבץ את כל הכוונות הטובות והמיוחדות שיש בכל ישראל.

כמה שימושי היה הפוסט?

לחץ על כוכב כדי לדרג אותו!

דירוג ממוצע / 5. ספירת קולות:

אנו מצטערים שהפוסט הזה לא היה שימושי עבורך!

תנו לנו לשפר את הפוסט הזה!

נהנית מהמאמר? כתוב פידבק למחבר! וכך תוכל גם לקדם אותנו בגוגל

כתיבת תגובה

מאמרים דומים

סגירת תפריט
×
×

עגלת קניות

מחבר ספרים?

תוכל להצטרף עכשיו!

תוכל לצרף את הספר שלך מיידית לאתר, בפאנל החדש שלנו.