שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp

מאמרים אחרונים

תגובות אחרונות

הספר החדש ביותר באתר כרגע

הנוהג להטיל תכלת, האם עדיף לו לנהוג כרש”י או כהרמב”ם

החילוק בין מצות תכלת ולבן בין דעת רש”י לרמב”ם

א
יסוד פלוג’ רש”י והרמב”ם במנין החוטים של תכלת האם תכלת שווה ללבן, או יעודה לכריכה בלבד
נחלקו רש”י ורמב”ם במנין החוטים של הלבן והתכלת שבמצות ציצית. דרש”י ריש פרק התכלת וכן התוס’ שם כתבו דאיכא ב’ חוטי לבן וב’ חוטי תכלת [וכתבו התוס’ שכן מבואר בגמ’ אף שזה דלא כספרי וצריך תלמוד היכן מבואר כן בגמ’], ולדעת הרמב”ם ריש הל’ ציצית אין רק חוט אחד ובעצם רק חצי חוט של תכלת והשאר לבן, [ודעת הראב”ד דבעי חוט אחד שלם של תכלת].
והנה פלוג’ רש”י ורמב”ם אינה רק במנין החוטים, אלא שהיא נוגעת לעצם הגדרת מצות לבן ותכלת, שלרש”י תכלת ולבן הן בעצם חדא עניין, ולכן בעי בדווקא שיהיו ב’ חוטי תכלת וב’ חוטי לבן כמו שבארו בתוס’.
אמנם לרמב”ם כמבואר בריש הל’ ציצית תכלת ולבן הם ב’ ענינים נפרדים בתכלית, שלבן הוא הענף העושים על כנף הבגד ממין הבגד והוא הנקרא ציצית כציצית הראש, מפני שהוא כנמשך מהבגד עצמו, והתכלת הוא כלשון התורה “ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת” דהיינו מה שהוא כורך על הציצית הנמשך מהבגד, ועל כן פשוט שלדעת הרמב”ם אין צריך שיהיה אלא חצי חוט תכלת כדי שיכרוך אותו על הציצית, [וכן הוא פשטא דקרא וספרי].
ויש להבין לרמב”ם מפני מה כורך גם לבן בתחילה כמבואר בגמ’ ריש התכלת וברמב”ם שם ה”ז, והא לכא’ כל עניין הכריכה אינו רק בתכלת למבואר עפ”י דעתו. אמנם הרמב”ם שם באר דבעי לכרוך לבן בתחילה “כדי שיהא סמוך ללבן מינה”.
ואפשר שהכוונה בזה, דאי לא היה כורך אלא תכלת לא היה ניכר הציצית של הלבן כלל כי הכריכה הייתה על כל הלבן, ולא היה מתקיים בזה הכריכה של התכלת על הלבן, ולכן בעי להסמיך תחילה כריכת הלבן למינה, כדי שיהיה ניכר ציצית הבגד, ויהיה כריכת התכלת ניכרת שהיא על הלבן, ועוד יל”ע.
אולם רש”י לשיטתו שאין הבדל בין תכלת ללבן, אכן פי’ שם בסוגי’ דריש פ’ התכלת (ל”ח א’ ד”ה אלא להקדים) דהטעם דבעי להקדים לבן מפני “דלבן כתיב ברישא”, והיינו דתרוייהו מצוה חדא וכמבואר.
והנה שם להלן בסוג’ קס”ד דאי לא הקדים לבן בתחילה לא קיים מצוה דלבן או דתכלת [דכן פי’ לרבי דמעכבות זא”ז, מתני’ דלבן אינו מעכב את התכלת, דהיינו אם לא הקדימו בתחילה], ולרש”י היינו משום שלא עשה כסדר הכתוב, קס”ד דלא קיים מצות הלבן, וכן אפשר שלא קיים מצות התכלת כיון ואינו כסדר הכתוב.
אולם לרמב”ם יתפרש כנ”ל, שכיון ואין כאן מין כנף ברישא, לא ניכר כאן הלבן שהוא כציצית הבגד, או אף התכלת שע”ג הלבן, ועל כן קס”ד שלא יקיים מצות לבן או תכלת בכהאי גוונא, וקמ”ל שאין מעכב רק לא עשה כדינו מלכתחילה.
ב
האם יכול לקיים בתכלת מצות לבן לרש”י והרמב”ם
והנה במתני’ שם ריש התכלת נא’ התכלת אינו מעכב את הלבן והלבן אינו מעכב את התכלת, ופשיטות מתני’ מתפרשת שאם עושה רק לבן או רק תכלת אינו מעכב לצאת מה שעושה כחכמים ודלא כרבי.
ורש”י פי’ דמיירי שעשה ארבע חוטים של תכלת או ארבע חוטים של לבן. ותוס’ נו”נ בדבריו מנ”ל דבעי לעשות במקום שעושה רק לבן או תכלת ארבעה חוטים עי’ שם באורך.
עכ”פ מבואר לפי זה דתכלת אינה לבן, דהיינו שאינו יכול לקיים בתכלת מצוה דלבן, ולא אמרינן בה כבקלא דאילן “לא יהיה אלא לבן כמבואר שם בדף מ’ א’, דאל”כ כשעושה ד’ חוטים של תכלת יקיים תכלת ולבן.
והטעם ברור לדעת רש”י ותוס’, שכיון והתורה אמרה שיהיו ב’ חוטי תכלת וב’ חוטי לבן, א”א לצאת בשל תכלת את הלבן, דתכלת לחוד ולבן לחוד.
אולם כל זה רק כשאינו עושה ב’ חוטים של לבן, אבל כשעושה ב’ חוטים של לבן אפי’ אי יעשה חוט אחד של תכלת שאינו יוצא לדעת רש”י יד”ח תכלת, כבר הוכיחו מהתוס’ שיוצא עכ”פ יד”ח לבן, ולא אמרינן שכיון שתכלת אינה לבן, א”א לו לצאת יד”ח לבן בחוט תכלת.
שתוס’ אכן דנו מה טעם בעי לעשות ד’ חוטים של תכלת או לבן כשאינו עושה מהמין השני, ולא אמרינן שיהיה די לו בב’ חוטים בלבד, וכתבו התוס’ דהטעם דבעי לצאת עכ”פ יד”ח גדיל גדילים דדרשינן מינה דבעי ד’ חוטים בין יש בו מין אחד בין יש בו ב’ מינים.
ושוב הק’ התוס’ מהא דאמרו בגמ’ על מה דאמר’ בברי’ דאם הקדים תכלת ללבן יצא אלא שחיסר מצוה, מאי חיסר מצוה אי חיסר מצוה דלבן מאי יצא הא לרבי עיכובי מעכבי, ומשמע דאי לא מעכבי זא”ז, אף דס”ד דחיסר מצוה דלבן מ”מ קיים מצוה דתכלת, ולכא’ אינו מובן דכיון ולא קיים מצוה דלבן הוי כעשה ב’ חוטים גרידא דתכלת, ותי’ התוס’ שבשביל דינא דגדיל גדלים יוצא באיזה חוטים שלא יהיה, ולא אכפת לן אי יהיו תכלת או לבן, ולכן אף שלא קיים מצוה דלבן מכל מקום קיים מצות תכלת ע”י הב’ חוטים ובכך דאיכא ליה סו”ס ארבע חוטים.
וחזינן מזה, דאף דבעי ב’ חוטים דלבן וב’ חוטים דתכלת, היינו דווקא כדי לקיים מצות לבן ומצות תכלת, אבל בדאיכא ליה ב’ חוטים מזה או מזה יוצא מצותו אם עכ”פ איכא ליה ד’ חוטים, ואם כן כמו שיכול לצאת יד”ח תכלת בלי לבן למאי דס”ד דבהקדים לא יצא לבן, כמו”כ יש לנו ללמוד שאם יש לו ב’ חוטים לבן וחוט תכלת יוצא יד”ח לבן, דעכ”פ איכא ליה ב’ חוטי לבן וד’ חוטים וז”ב.
אמנם כל זה לדעת רש”י ותוס’, אולם עתה נבוא לחקור לדעת הרמב”ם שלדעתו הרי אין התכלת והלבן שווים בענינם כאמור, אלא לבן יסודה בציצית הבגד והתכלת נכרכת עליה, ולפי דבריו נראה דלא קשה מידי ק’ התוס’ למה בעי ד’ חוטים של לבן כשעושה לבן לבד וכמש”נ גם דעתו (שם ה”ט), דלדעתו הא הבסיס לעולם צריך להיות מין הכנף שעליו הוא כורך התכלת שלפי הרמב”ם הוא רק חצי חוט הצבוע בתכלת, ועל כן פשיטא שאם אין לו רק לבן הרי ישאר עם לבן בלבד, [ורק מה שנוהג בו במקצת מנהג הכריכות כמבואר ברמב”ם שם צ”ת מנ”ל].
אולם מה שנא’ במשנה דהלבן אינו מעכב את התכלת, ולפום פשטא הכוונה לרבנן דפלג’ אדרבי שאם עושה רק תכלת יוצא עכ”פ יד”ח תכלת, לכא’ לרמב”ם אינו מובן כלל, דכיון ותכלת יסודו בכך שהוא נכרך על הלבן מסתברא שתכלת לבד אינו כלום, שהרי אינו ממין הכנף [כמבואר ברמב”ם לעניין החלוק שבינו לבין הלבן], וגם נכרך אינו ע”ג הלבן, ומהכי תיתי דיהני לאיזה דבר.
ואכן למעיין ברמב”ם (שם ה”ד) ראה יראה שהרמב”ם לא הביא כלל משנה כצורתה אלא לעניין התכלת אינו מעכב הלבן, אולם לעניין הלבן אינו מעכב את התכלת לא הביא אלא את אוק’ הגמ’ לרבי לעניין עשה לבן ותכלת ונפסק הלבן עד הכנף ונשאר התכלת לבדו שכשר.
ובפשטות נראה מהרמב”ם דאכן למד מתני’ גם לרבנן שאינו אלא לעניין גרדומין בלבד, ומשום שכשהיה מתחילה תכלת ולבן ורק אח”כ נפסק חשיב התכלת כנכרך ע”ג לבן, ואינו מעכב כבר מה שאין כאן לבן, וממילא יוצא גם משום לבן וגם משום תכלת וכלרבי, אולם תכלת לבד אין דבר כזה לדעת הרמב”ם, וכ”כ המנ”ח עפ”י הכס”מ שם, [אולם בכס”מ בהי”ח לא כ”כ בדעת הרמב”ם, וע’ עוד בחידושי הרי”ז הלוי בשם הגר”ח שכנראה למד בדעת הרמב”ם שכלל אין אומרים שתכלת אינה לבן].
ונפק”מ מזה שאם לא נדרש להכריע בין הרמב”ם לתוס’ במניין חוטי התכלת [דהיינו שתמצא בברור התכלת האמתית לפני שיבוא אליהו], הרי לעולם מי שיטיל תכלת בטליתו יש לו להעדיף לעשות כהרמב”ם שגם לפי התוס’ עכ”פ מקיים לבן, משא”כ אם עושה כהתוס’ לרמב”ם אינו מקיים לא לבן ולא תכלת, כיון ותכלת אינה ציצית הכנף כלבן, ואף תכלת אין מקיים רק כשהיא נכרכת על לבן שמקיים בו מצות ציצית ותן לחכם וגו’.

כמה שימושי היה הפוסט?

לחץ על כוכב כדי לדרג אותו!

דירוג ממוצע / 5. ספירת קולות:

אנו מצטערים שהפוסט הזה לא היה שימושי עבורך!

תנו לנו לשפר את הפוסט הזה!

נהנית מהמאמר? כתוב פידבק למחבר! וכך תוכל גם לקדם אותנו בגוגל

כתיבת תגובה

מאמרים דומים

ברכת כהנים
הרב משה מרדכי אייכנשטיין

נשיאת כפים בנעילה

הצעת פירוש מחודש למשניות א’ וב’ בפ”ג מתענית   משנה א: בשלשה פרקים (בשנה) כהנים נושאין את כפיהן ארבע פעמים ביום, בשחרית, במוסף ובמנחה ובנעילת

קרא עוד »
סגירת תפריט
×
×

עגלת קניות

מחבר ספרים?

תוכל להצטרף עכשיו!

תוכל לצרף את הספר שלך מיידית לאתר, בפאנל החדש שלנו.