שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp

מאמרים אחרונים

הספר החדש ביותר באתר כרגע

אכילה בערב יום כיפור

תגיות המאמר

בס”ד

יום כיפור: למה יש מצווה לאכול בערב יום כיפור

פתיחה

כפי שכותבת התורה, המטרה המרכזית של יום כיפור היא חזרה בתשובה. אחד מהמעשים שנהגו כבר מימות הגאונים על מנת לעשות תשובה, הוא כפרה באמצעות תרנגול. לוקחים תרנגול, מסובבים אותו סביב הראש, ומבקשים שהתרנגול ההולך לשחיטה לאחר מכן יהיה כפרה תמורת נפש המסובב, וכך תיאר את המנהג המרדכי (יומא תשכג):

”וכן נמי מנהג בכל חכמי ישראל ובעלי בתים לוקחין תרנגולין ערב יום הכיפורים זכרים ונקבות, ומחזירין אותן בחייהן סביב ראש כל אחד ואחד שבבית וכן אומר זה תחת פלוני וזה חלוף פלוני זה נכנס לחיים וזה נכנס למיתה, ושוחטין ומחלקין בין עניים ויתומים ואלמנות כדי שיהא כפרה על נפשנו.”

אמנם, לא כל חכמי ישראל ראו את המנהג בעין יפה. הרשב”א בתשובה (א, שצה) כתב, שיש בכך איסור של דרכי האמורי, כלומר הליכה בחוקות הגויים (עיין בדף לפרשת קדושים שנה א’ בעניין זה). כך הביא גם האורחות חיים (הלכות ערב יום הכיפורים) בשם הרמב”ן, וכמותם נפסק להלכה בשולחן ערוך (תרה, א).

אמנם, כפי שהעיר הרמ”א (דרכי משה א) במקום, מנהג ישראל בכל זאת לעשות כפרות בעקבות הגאונים והראשונים שהתירו את הדבר. גם הספרדים שבדרך כלל הולכים בעקבות השולחן ערוך, התירו את הדבר בעקבות דברי האר”י (שער הכוונות דף ק’) שכתב, שיש לעשות את הכפרה דווקא בתרנגול (והחיי אדם כתב שאפשר לעשות את הפדיון על צדקה).

דבר נוסף שיש לעשות בערב יום כיפור, והוא לא רק מנהג טוב כעשיית הכפרות אלא מצווה, הוא לאכול. כפי שנראה להלן, נחלקו הפוסקים האם מדובר במצווה מדאורייתא או מדרבנן, מהו טעם האכילה, והאם גם נשים חייבות לאכול בערב יום כיפור.

אכילה בתשיעי

בניגוד לשאר התעניות, בהן אין מצווה מיוחדת לאכול לפניהן והעיקר היא התענית, ביום הכיפורים יש דין מיוחד. הגמרא במסכת יומא (פא) מביאה את הפסוק בפרשת אמור (כג, לב) ‘ועיניתם את נפשותיכם בתשעה בערב’ ומקשה, שהרי מתענים בעשרה ולא בתשעה. הגמרא מתרצת, שהפסוק בא ללמד שיש מצווה לאכול בתשיעי – בערב יום הכיפורים, וכך פוסק רבי עקיבא (ר”ה ט ע”א).

א. בפשטות, מדברי הגמרא משמע שמדובר במצווה מדאורייתא, שהרי למדים דין זה מפסוק, וכך משמע מלשון הרא”ש (יומא ח, כב) שכתב ש’הקב”ה ציווה את ישראל לאכול בערב יום כיפור’, הקב”ה ולא חכמים[1], וכך נקטו להלכה גם המגן אברהם (תקע, ט) החיי אדם (קמד, א) והמשנה ברורה (תרד, א).

ב. דעת שולחן ערוך הרב (תרח, א) לא כך, לשיטתו מצוות אכילה בערב יום כיפור היא מדרבנן בלבד. את הפסוק שהביאה הגמרא כדי ללמוד ממנו את מצוות האכילה הוא מפרש, שמדובר באסמכתא בלבד, דהיינו פסוק שחכמים הסמיכו עליו את דבריהם ולא מקור מהתורה ממש למצווה זו.

הסיבה שהוא פוסק כך היא, שר’ ישמעאל בגמרא במסכת ראש השנה (ט ע”א) לומד מהפסוק “ועיניתם את נפשותיכם בתשעה בערב” שיש מצווה מדאורייתא להוסיף מחול על הקודש, ומכיוון שנפסק כמותו להלכה – אי אפשר לפרש שהפסוק מלמד שיש מצווה מדאורייתא לאכול בערב יום כיפור, מכיוון שאין למדים שני דינים מפסוק אחד (וכמו שפירש ר’ עקיבא, ועיין תוספות שם ד”ה ורבי).

ולכן יש לומר, ששאר הפוסקים שפסקו שיש מצווה לאכול בערב יום כיפור, מתכוונים למצווה מדרבנן בלבד, ובלשונו:

”מצוות עשה מהתורה להוסיף מהחול על הקודש בין בעינוי בין באיסור מלאכה, שנאמר ‘ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש’. ואף על פי שממקרא זה למדנו בסימן תר”ד שמצווה לאכול בערב יום כיפור, מצוות חכמים היא להרבות בסעודה בערב יום כיפור מטעם שנתבאר שם ומצאו להם סמך מן התורה.”

למרות טענת שולחן ערוך הרב, נראה שאפשר לומר שהתוספת מחול על הקודש תהיה מדאורייתא, ובכל זאת גם האכילה בערב יום כיפור תהיה מדאורייתא וכפי שמשמע מרוב הפוסקים שהביאו את שני הדינים בלי לציין שיש בכך בעיה. כיצד זה ייתכן?

הלבוש (תרח, א) כתב, שאת המצווה לתוספת שבת לומדים בפסוק מהמילים ‘ועיניתם את נפשותיכם בתשעה’, ואת המצווה לאכול בערב יום כיפור לומדים מהמילה ‘בערב’, המופיעה מיד אחר כך. לכן אין בעיה ללמוד מאותו הפסוק שני דינים, כי כל אחד מהם נלמד ממילה אחרת בפסוק.

הלבוש (שם) מביא תירוץ נוסף. הגמרא במועד קטן (ג ע”ב) פוסקת שיש מצוות תוספת שביעית שנלמדת מהפסוק ‘בחריש ובקציר תשבות’. אם יש תוספת בערב שביעית הקלה מבחינה הלכתית, קל וחומר שיש תוספת בשבת החמורה. ממילא אם למדים תוספת שבת מפסוק זה, הפסוק ‘ועיניתם את נפשותיכם בתשעה’ פנוי ללימוד שיש מצווה לאכול בערב יום כיפור.

טעם המצווה

מדוע יש מצווה לאכול בערב יום כיפור? נחלקו בכך הראשונים:

א. דעת רוב הראשונים, וביניהם רש”י (שם, ד”ה כל), המאירי והרא”ש (שם), שיש ציווי לאכול בערב יום כיפור כדי שהמתענים יהיו מוכנים לתענית. נראה שדווקא בערב יום כיפור יש חובה לאכול ולא בערב ט’ באב, למרות שגם מדובר ביום שלם של תענית, מכיוון שיום כיפור הוא בעיקרון יום שמחה ואין עניין להצטער בו, מה שאין כן בט’ באב. ובלשון הרא”ש:

”והכי פירושו דקרא ‘ועניתם את נפשותיכם’, כלומר, הכינו עצמכם בתשעה לחדש להתחזק באכילה ובשתייה כדי שתוכלו להתענות למחר להראות חיבתו של המקום ברוך הוא לישראל. כאדם שיש לו ילד שעשועים וגזר עליו להתענות יום אחד וצוה להאכילו ולהשקותו ערב יום התענית כדי שיוכל לסבול.”

לפי טעם זה חידש הנצי”ב (שאילתא קסז אות יב), שמי שיודע שאין לו שום קושי להתענות – אין עליו מצווה לאכול בערב יום כיפור. כך הוא גם נימק את העובדה שלא מברכים על מצוות האכילה בערב יום כיפור, מכיוון שכפי שראינו בעבר (ואתחנן שנה ב’) רק על המצווה ממש, ולא על ההכנה למצוות יש לברך (ולכן מברכים רק על לבישת הציצית ולא על עשייתה).

אמנם, כפי שהעיר השדי חמד (מערכת יום כיפור ד”ה וכתב), נראה שלמעשה גם מי שאין לו קושי צריך לאכול, כיוון שטעמי המצווה באים רק לקרב את הדברים אל השכל, אבל חיוב יש בין כך ובין כך (במידה ואכן חובת האכילה היא מדאורייתא כפי שנקטו רוב הפוסקים).

ב. טעם הפוך לטעמו של הרא”ש, מופיע בדברי שיבולי הלקט (סי’ שז) והמהרי”ט (או”ח ב, ח). הם כתבו, שמטרת האכילה בערב יום כיפור היא דווקא להרבות את העינוי ביום כיפור, כיוון שכאשר אדם אוכל הרבה ומיד עובר לתענית, יש בכך קושי רב יותר, וכפי שכותבת הגמרא במסכת תענית שלא מתענים ביום ראשון, כדי שלא יעברו מעונג שבת לתענית וימותו.

ג. טעם נוסף מביא רבינו יונה (שערי תשובה ד, ח), שמטרת האכילה בערב יום כיפור היא להראות את השמחה שיש ביום כיפור, שסוף סוף אפשר להתנקות מהחטאים ומהעבירות שנצברו במהלך השנה. ומכיוון שאי אפשר לאכול ביום כיפור עצמו בגלל הצום שקבעה התורה, קבעו את האכילה בערב הצום (ועיין יראים סי’ רכז שכתב, שיום כיפור אינו נחשב כיום שמחה).

אכילת נשים בערב יום כיפור

לעיל ראינו את דברי הנצי”ב שחידש, שבמידה ויש אדם שמרגיש שאין לו צורך כלל לאכול לפני הצום – הוא פטור מאכילה. ההנחה של הנצי”ב היא בעקבות הרא”ש שכתב, שמטרת האכילה היא להתכונן לצום. שאלה נוספת שדנו בה הפוסקים באותו הקשר היא, האם נשים חייבות לצום בערב יום כיפור:

רבי עקיבא איגר (מהדו”ק טז) נשאל האם נערה חולה חייבת לאכול בערב יום כיפור – דבר שמזיק לה. הוא השיב, שבוודאי שאותה חולה פטורה מאכילה, ולא זו בלבד, אלא ייתכן וכל הנשים בכלל פטורות מאכילה בערב יום כיפור.

הספק שלו הוא (וכן של הרש”ש (סוכה כח ע”א ד”ה גמרא)), האם האכילה בערב יום כיפור נחשבת מצוות עשה שהזמן גרמא, מכיוון שהיא חלה רק ביום מסוים (וכמו נטילת לולב וכדומה) ונשים פטורות, או אולי בגלל שיש קשר בין האכילה בערב יום כיפור לצום עצמו וכפי שראינו לעיל בדברי הרא”ש, אם כן כמו שהן חייבות בצום כך הן חייבות לאכול, ובלשונו:

”אני נבוך בכל נשים הבריאות אם חייבות לאכול בערב יום כיפור, דאפשר הן פטורות כמו מכל מצוות עשה שהזמן גרמא, או לא, כיוון דקרא מפיק לה בלשון בתשעה לחודש בערב וכו’ ולומר דהוי כאלו התענה תשיעי ועשירי, ממילא כל שמחוייב בתענית עשירי מחוייב לקיים ועניתם לאכול בתשיעי, וצ”ע לעת הפנאי.”

בניגוד לרבי עקיבא איגר שהסתפק בדבר, לנכדו הכתב סופר (או”ח קיב) היה פשוט שיש קשר בין הצום לתענית, ולא מדובר במצווות עשה שהזמן גרמא. ראייה לדבריו הביא מדברי המהרי”ל (הל’ ערב יום כיפור, מובא בדרכי משה תרד) שפסק, שבמידה ואשה נדרה שלא לאכול בערב יום כיפור נדרה מבוטל, מכיוון שאי אפשר לנדור לצום ביום טוב – עולה מכאן שהיא חייבת לצום.

מהי מצוות עשה שהזמן גרמא

יש להעיר, שנראה מהרבה פוסקים שאכילה בערב יום כיפור אינה נחשבת כמצוות עשה שהזמן גרמא וממילא נשים יהיו חייבת באכילה, ולא בגלל שהיא תלויה ביום כיפור וכפי שהסתפק רבי עקיבא איגר, אלא בגלל שהיא קשורה ליום כיפור:

הם סברו, שמצווה נחשבת מצוות עשה שהזמן גרמא, רק כאשר היא יכולה להיות בכל תקופה בשנה, אלא שחכמים קבעו שהיא תהיה בזמן מסויים. למשל, אין מניעה ליטול לולב כל השנה, אלא שחכמים קבעו שהנטילה תהיה דווקא בסוכות. מצוות אכילה בערב יום כיפור לעומת זאת נובעת רק בגלל קיומו של יום כיפור (גם אם לא אוכלים בשביל שיהיה כוח לצום), לכן לא מדובר במצוות עשה שהזמן גרמא, ונשים תהיינה חייבות באכילה בין כך ובין כך. נראה מספר דוגמאות דומות כדי לסבר את האוזן:

א. הרב פרנק (הר צבי או”ח רכו) פסק, שברכת האילנות לא נחשבת מצוות עשה שהזמן גרמא, למרות שמברכים אותה רק בזמנים מסוימים במהלך השנה. הסיבה שמברכים אותה באזור ניסן היא שרק אז האילנות פורחים, ולא בגלל שחכמים צמצמו את זמן הברכה (ולכן על פי הפשט מותר לברך אחרי ניסן במידה והאילנות פורחים).

ב. הרמב”ן (קידושין לג ע”ב ד”ה והוי) פסק, שמצוות ספירת העומר אינה נחשבת מצוות עשה שהזמן גרמא (ובניגוד לדעת הרמב”ם). בטעם פסיקתו פירשו, שמכיוון שספירת העומר תלויה בהבאת קרבן העומר והיא לא יכלה להיות בכל זמן בשנה, דינה כמצווה רגילה ולא כמצוות עשה שהזמן גרמא.

כמה יש לאכול בערב יום כיפור

לאחר שראינו שיש מצווה לאכול, את טעמי המצווה, והאם נשים חייבות לאכול, יש לדון בשאלה כמה חייבים לאכול:

א. המגן אברהם (תרד, א) כתב שיוצאים ידי חובת המצווה באכילה פעם אחת, ונחלקו הפוסקים האם יש חובה לאכול לחם (שבט הלוי והרב עובדיה), וראוי לאכול כדי לצאת ידי חובת כל השיטות, וכן פסקו המקובלים. עוד הוסיפו המקובלים (בן איש חי וילך, א), שיש מצווה לאכול כשיעור יומיים של אכילה, כדי לתקן גם את האכילה של אותו היום, וגם את האכילה שמחסירים ביום כיפור.

ב. הכתב סופר (או”ח קיד) פסק שבכל מאכל שאוכלים מקיימים מצווה מדאורייתא, וכך הביא הפסקי תשובות (תרד, 10) בשם המהרי”ל דיסקין (ולא הביא את המקור לדבריו). נראה להביא ראייה לכתב סופר מהגמרא בברכות (ח ע”ב). כפי שנראה בע”ה בדף של שמחת תורה, במידה ואדם פספס לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום של שבת – הוא יכול להשלים בשמחת תורה.

הגמרא מעלה אפשרות בשם רב ביבי להשלים את כל הפרשיות של כל השנה בערב יום כיפור, אך מביאה את דברי רבי חייא שדוחה את דבריו, שמכיוון שיש מצווה לאכול בערב יום כיפור, אין זמן להשלים את הפרשיות. אם יש מצווה רק באכילה אחת כפי שכתב המגן אברהם, מדוע אין זמן לקרוא את הפרשיות? יאכל כחצי שעה – שעה ויקרא, אלא מוכח שיש מצווה לאכול כל היום.

כתיבה וחתימה טובה! סיימת לקרוא? קח לקרוא בסעודה מפסקת או בבקשה תעביר הלאה על מנת  שעוד אנשים ייקראו[2]

[1] הגמרא במסכת ראש השנה (טז ע”א) כותבת, שהקב”ה ציווה לתקוע בשופר של אייל, כדי שהוא יזכיר לעם ישראל את עקידת יצחק. הריטב”א (ד”ה והא) פירש, שאמנם מדובר בדין דרבנן, אבל הקב”ה רמז אותו בתורה, ולכן כן יש בו מימד דאורייתאי. אמנם מהרשב”א (ד”ה הא) שם עולה שמדובר בדין דרבנן, אבל אפשר שכאשר הרא”ש מביא את הניסוח “הקב”ה ציווה וכו.., ייתכן שכולם יודו שלדעתו יש מצווה מדאורייתא לאכול.

 [2] מצאת טעות? רוצה לקבל כל שבוע את הדף למייל, לשים את הדף במקומך או להעביר למשפחה? מוזמן: tora2338@gmail.com

כמה שימושי היה הפוסט?

לחץ על כוכב כדי לדרג אותו!

דירוג ממוצע / 5. ספירת קולות:

אנו מצטערים שהפוסט הזה לא היה שימושי עבורך!

תנו לנו לשפר את הפוסט הזה!

נהנית מהמאמר? כתוב פידבק למחבר! וכך תוכל גם לקדם אותנו בגוגל

כתיבת תגובה

מאמרים דומים

סגירת תפריט
×
×

עגלת קניות

מחבר ספרים?

תוכל להצטרף עכשיו!

תוכל לצרף את הספר שלך מיידית לאתר, בפאנל החדש שלנו.