שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp

מאמרים אחרונים

הספר החדש ביותר באתר כרגע

הקשר בין שירת האזינו לשיר השבת

תגיות המאמר

הקורא את שיר השבת בתהילים (צב) בדקדוק והטעמה, ימצא מקבילות לשוניות רבות לשירת האזינו (דברים לב, א-מג). הדמיון הרב מעלה את ההשערה שמא המזמור בא לבטא את מסקנות שירת האזינו.

אציין את הממצאים לפי סדר הפסוקים בדברים, תוך הדגשת ההשוואות:

הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל־דְּרָכָיו מִשְׁפָּט אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא. (ד) לְהַגִּיד כִּי־יָשָׁר ה’ צוּרִי וְלֹא עַוְלָתָה בּוֹ. (טז)
הֲ־לַיה’ תִּגְמְלוּ־זֹאת עַם נָבָל וְלֹא חָכָם הֲלוֹא־הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנְנֶךָ (ו) אִישׁ־בַּעַר לֹא יֵדָע וּכְסִיל לֹא־יָבִין אֶת־זֹאת. (ז)
כִּי שֵׁם ה’ אֶקְרָא הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ. (ג) מַה־גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה’ מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ. (ו)
כִּי־גוֹי אֹבַד עֵצוֹת הֵמָּה וְאֵין בָּהֶם תְּבוּנָה;  לוּ חָכְמוּ יַשְׂכִּילוּ זֹאת יָבִינוּ לְאַחֲרִיתָם. (כח-כט) אִישׁ־בַּעַר לֹא יֵדָע וּכְסִיל לֹא־יָבִין אֶת־זֹאת. (ז)
הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ כִּי דַם־עֲבָדָיו יִקּוֹם וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ. (מג) כִּי שִׂמַּחְתַּנִי ה’ בְּפָעֳלֶךָ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אֲרַנֵּן (ה)

כמו כן קיימות מספר פסוקים בעלי משמעות דומה בשני הפרקים המקבילים – מלבד הדוגמאות דלעיל אשר אף הן חולקות רעיונות משותפות מלבד הדמיון הסגנוני, וכגון אלו:

רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא וְאֵין אֱלֹהִים עִמָּדִי אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא וְאֵין מִיָּדִי מַצִּיל. (לט) וְאַתָּה מָרוֹם לְעֹלָם ה’. (ט)
(לט) רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא וְאֵין אֱלֹהִים עִמָּדִי אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא וְאֵין מִיָּדִי מַצִּיל. (לט); אִם־שַׁנּוֹתִי בְּרַק חַרְבִּי וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי אָשִׁיב נָקָם לְצָרָי וְלִמְשַׂנְאַי אֲשַׁלֵּם. (מא); הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ כִּי דַם־עֲבָדָיו יִקּוֹם וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ. (מג) וַתַּבֵּט עֵינִי בְּשׁוּרָי בַּקָּמִים עָלַי מְרֵעִים תִּשְׁמַעְנָה אָזְנָי (יב)

גם בלא פרשנות משוערת, ניתן להתפעל מן הדמיון התוכני והלשוני שבשני השירות, עד אשר מסתבר כי שיר השבת מהווה תקציר מסוגנן לשירת העדות המיועדת לשימה על פי כל.

כאשר מצרפים לכך את תיאורי חז”ל לפיהם שוררו הלוויים בשבת בעת עבודת תמיד הבוקר את שיר השבת שבתהילים, ואילו במוספים הושרה שירת האזינו לפרקים במשך שש שבתות, מתקבלת ההשערה כי בימי הבית הייתה זאת הפרשנות המקובלת למזמור זה.

בזהירות המתבקשת אעיר גם, כי לפי זה יש למצוא משמעות מחודשת לקבלת חז”ל כי מזמורים אלו חוברו על ידי משה, כאשר התוכן והסגנון משיקים לדברי משה בספר התורה.

ננסה לשרטט את המסר העיקרי שבשירת האזינו מתוך עיון בהקדמתה, ונוכל לבדוק את מידת התאמתה למזמור שיר השבת.

מן הפסוקים המתארים את מסירת השירה ולימודה לבני ישראל נראה, כי מטרת השירה באה לגלות את הנעלם ואת העתיד להיות. הואיל וידע ה’ כי בארץ יסור העם מעבודתו וייאלץ להענישם ולהסתיר פניו מהם, מצב שעלול לגרום שהעם יתכחש לגמרי למסורתו ויסיק כי שוב אין לו כל מחויבות אליו, מסקנה שאם תתקבל תמנע את אפשרות החזרה ואת קיום הייעודים הנצחיים.

אצטט את לשון התורה (דברים לא, טז-כט) ואחלקה לקטעים כך שישתמע מהם המסר האמור:

וַיֹּאמֶר ה’ אֶל מֹשֶׁה הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם אֲבֹתֶיךָ וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה אַחֲרֵי אֱלֹהֵי נֵכַר הָאָרֶץ אֲשֶׁר הוּא בָא שָׁמָּה בְּקִרְבּוֹ וַעֲזָבַנִי וְהֵפֵר אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר כָּרַתִּי אִתּוֹ. וְחָרָה אַפִּי בוֹ בַיּוֹם הַהוּא וַעֲזַבְתִּים וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי מֵהֶם וְהָיָה לֶאֱכֹל וּמְצָאֻהוּ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא הֲלֹא עַל כִּי אֵין אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי מְצָאוּנִי הָרָעוֹת הָאֵלֶּה.

הבעיה אותה מתעתד ה’ לפתור באמצעות השירה הינה – מצב בו הפרת הברית גורמת לחרון אף, עזובה והסתרת פנים, מצב של רעות רבות וצרות, שמחמתם מסיק העם כי אין אלוהי בקרבי.

וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא עַל כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר עָשָׂה כִּי פָנָה אֶל אֱלֹהִים אֲחֵרִים.

אין אפשרות להימנע מיצירת הבעיה, הואיל והסתר הפנים מהווה תוצאה ישירה מכוח החטא.

וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת וְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שִׂימָהּ בְּפִיהֶם לְמַעַן תִּהְיֶה לִּי הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְעֵד בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל. כִּי אֲבִיאֶנּוּ אֶל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָיו זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ וְאָכַל וְשָׂבַע וְדָשֵׁן וּפָנָה אֶל אֱלֹהִים אֲחֵרִים וַעֲבָדוּם וְנִאֲצוּנִי וְהֵפֵר אֶת בְּרִיתִי. וְהָיָה כִּי תִמְצֶאןָ אֹתוֹ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת וְעָנְתָה הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְפָנָיו לְעֵד כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ כִּי יָדַעְתִּי אֶת יִצְרוֹ אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה הַיּוֹם בְּטֶרֶם אֲבִיאֶנּוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבָּעְתִּי.

מאחר והשירה תהפוך לידועה בציבור על ידי השינון, תוכל היא לשמש כעד גם לתקופות מאוחרות וירודות מבחינה דתית. כאשר מטרת העידות היא להוכיח לדור המתמודד עם צרות רבות ורעות, כי מצבם נצפה בעבר, חורבנם עם גאולתם לאחר תשובתם. כך שלא יתפתו להשתחרר מכוח צרותיהם מחובתם לשמירת תורת ה’.

וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת בַּיּוֹם הַהוּא וַיְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וגו’ לָקֹחַ אֵת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה וְשַׂמְתֶּם אֹתוֹ מִצַּד אֲרוֹן בְּרִית ה’ אֱלֹהֵיכֶם וְהָיָה שָׁם בְּךָ לְעֵד. כִּי אָנֹכִי יָדַעְתִּי אֶת מֶרְיְךָ וְאֶת עָרְפְּךָ הַקָּשֶׁה הֵן בְּעוֹדֶנִּי חַי עִמָּכֶם הַיּוֹם מַמְרִים הֱיִתֶם עִם ה’ וְאַף כִּי אַחֲרֵי מוֹתִי. הַקְהִילוּ אֵלַי אֶת כָּל זִקְנֵי שִׁבְטֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם וַאֲדַבְּרָה בְאָזְנֵיהֶם אֵת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְאָעִידָה בָּם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ. כִּי יָדַעְתִּי אַחֲרֵי מוֹתִי כִּי הַשְׁחֵת תַּשְׁחִתוּן וְסַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶתְכֶם וְקָרָאת אֶתְכֶם הָרָעָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים כִּי תַעֲשׂוּ אֶת הָרַע בְּעֵינֵי ה’ לְהַכְעִיסוֹ בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם. וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה בְּאָזְנֵי כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת עַד תֻּמָּם.

עתה באה השירה המתחילה בדברי שבח לה’ אשר דינו לצדק ואין עונש בלא חטא, ועל כן הצרות רבות ורעות מהווים תוצאה ישירה להנהגת העם ביחס לחובתו הדתית. על מנת להוכיח יסוד זה, הוא מזכיר את ההיסטוריה הראשונית מעת לידת העם היהודי, כאשר אלוהיו שומר עליו מכל צר ומצוק כל עוד אין עמו אל נכר, ועד לנטיעתו בארץ אבותיו כלאום עשיר ומבוסס.

ורק עם בעיטת העם במורשתו ובאלוהיו, כאשר הם מפנים את פולחנם לשדים או לאלים, כעס עליהם ה’ והסתיר פניו מהם, על ידי כן הוא נמסר בידי אויביו מתוך מצור ומצוק.

בהמשך הדברים מתאונן המשורר על כסילות ובערות העם אשר לא יתבונן בכל האמור, ומחמת כן אינו מתעורר לחזור מדרכו המקולקלת.

לבסוף, מחדיר הוא בזיכרון הלאומי את התקווה העתידית, כאשר על עבדיו יתנחם ואז ינקם מאויביו, אשר על בסיס תקווה זו נדרשת המשך הקשר בין העם לאלוהיו, לבל יינתק הקשר מחמת ריחוק זמני.

בשיר השבת שבתהלים, מתייצב המשורר במשבצת העתידית, כביכול לאחר התגשמות הנבואה על כל חלקיה, ובדבריו הוא כמשחזר את האמור מסופם לראשם.

מתחיל הוא ברינת הנקמה העוברת במחנה עם כיליון השונאים והאויבים, ועל בסיסה מסכים לקריאת משה בתחילת דבריו אודות גודל מעשי ה’. מתייחס אף לבערות המונעת את ההתבוננות הנדרשת ואת ההתעוררות הנובעת ממנה, ומתאר את פריחת הרשעים השונאים ואת מפלתם הקשורה בה.

מכריז כי אכן ה’ לבדו הוא, ואין ראוי לעבוד לזולתו. ומתאר את התגשמות התקווה כאשר אויבי עם ה’ נופלים ונשמדים, לעומת העם הצדיק ההולך ומתגבר עד כי ישגה מאוד.

להגיד – מסיים הוא בקריאה, ומנמק את מטרת שירתו, כי יש לזכור אף בזמן מצוקה – כי ישר ה’, צורי ולא עולתה בו!

מתוך הסבר זה, נוכל אולי לפרש את דברי רבי יהודה בשם רבי עקיבא (ראש השנה לא, א):

תניא, רבי יהודה אומר משום רבי עקיבא: בראשון מה היו אומרים – לה’ הארץ ומלואה, על שם שקנה והקנה ושליט בעולמו. בשני מה היו אומרים גדול ה’ ומהלל מאד, על שם שחילק מעשיו ומלך עליהן. בשלישי היו אומרים אלהים נצב בעדת אל, על שם שגילה ארץ בחכמתו והכין תבל לעדתו, ברביעי היו אומרים אל נקמות ה’ – על שם שברא חמה ולבנה, ועתיד ליפרע מעובדיהן. בחמישי היו אומרים הרנינו לאלהים עוזנו – על שם שברא עופות ודגים לשבח לשמו. בששי היו אומרים ה’ מלך גאות לבש – על שם שגמר מלאכתו, ומלך עליהן. בשביעי היו אומרים מזמור שיר ליום השבת – ליום שכולו שבת.

אמר רבי נחמיה: מה ראו חכמים לחלק בין הפרקים הללו? (רש”י: שכל ששת ימים נאמרין הפרקים הללו על שם שעבר, ושל שבת על שם להבא?)

אלא: בראשון – שקנה והקנה ושליט בעולמו. בשני – שחילק מעשיו ומלך עליהם, בשלישי – שגילה ארץ בחכמתו והכין תבל לעדתו, ברביעי – שברא חמה ולבנה ועתיד ליפרע מעובדיהן, בחמישי – שברא עופות ודגים לשבח לשמו, בששי – שגמר מלאכתו ומלך עליהם, בשביעי – על שם ששבת.

כפי שתיארנו, משורר המזמור ליום השבת מתייחס להווה כעבר, ומתאר את התגשמות נבואת משה בשירת האזינו, ועל כן מובנת השלמת שירי ימות החול, המתארים את גדולת ה’ ואת הכנת הארץ לעדת ישראל, כאשר יקום בעובדי החמה והלבנה, ולאחר שיגמור מלאכתו וימלוך על כל העולם, נוכל לזמר שיר ליום שכולו שבת.

 

כמה שימושי היה הפוסט?

לחץ על כוכב כדי לדרג אותו!

דירוג ממוצע / 5. ספירת קולות:

אנו מצטערים שהפוסט הזה לא היה שימושי עבורך!

תנו לנו לשפר את הפוסט הזה!

נהנית מהמאמר? כתוב פידבק למחבר! וכך תוכל גם לקדם אותנו בגוגל

כתיבת תגובה

מאמרים דומים

סגירת תפריט
×
×

עגלת קניות

מחבר ספרים?

תוכל להצטרף עכשיו!

תוכל לצרף את הספר שלך מיידית לאתר, בפאנל החדש שלנו.