מצות דינין משפט או מצפון

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print
8 / 100 קידום אתרים ציון

מצות דינין בבני נח, משפט או מצפון

כתב רבנו הרמב”ן בפ’ וישלח ס’ ל”ד פס’ י”ג, במעשה דינה בת יעקב, וז”ל רבים ישאלו ואיך עשו בני יעקב הצדיקים המעשה הזה לשפוך דם נקי. והרב השיב בספר שופטים [פ”ט ממלכים הל’ י”ד] ואמר שבני נח מצווים על הדינים, והוא להשיב דיינין בכל פלך ופלך לדון בשש מצוות שלהן, ובן נח שעבר על אחת מהן הוא נהרג בסייף, ומפני זה נתחייבו כל בעלי שכם הריגה שהרי שכם גזל והם ראו וידעו ולא דנוהו. ואין הדברים האלה נכונים בעיני, שאם כן היה יעקב אבינו חייב להיות קודם וזוכה במיתתם, ואם פחד מהם למה כעס על בניו וארר אפם אחר כמה זמנים וענש אותם וכו’.

ועל דעתי הדינין שמנו לבני נח בשבע מצוות שלהם אינם להושיב דיינין בכל פלך ופלך בלבד, אבל צווה אותם בדיני גניבה ואונאה ועושק ושבר שכיר ודיני השומרים ואונס ומפתה ואבות נזיקין וחובל בחבירו ודיני מלוה ולוה ודיני מקח וממכר וכיוצא בהן. ומכלל המצווה הזאת שיושיב דיינין גם בכל עיר ועיר כישראל ואם לא עשו כן אינם נהרגים, שזו מצוות עשה בהן ולא אמרו אלא אזהרה שלהן זו היא מיתתן, ולא תקרא אזהרה אלא המניעה בלאו, וכך דרך הגמ’ בסנהדרין.

ובירושלמי אמרו בדינין של נח, הטה דינו נהרג, לקח שוחד נהרג, בדיני ישראל כל דין שאתה ידע שלם ממנו אי אתה רשאי לברוח ממנו, אבל בדיניהם אף שאתה יודע שאתה שלם ממנו אתה רשאי לברוח ממנו. נראה מכאן שרשאי הגוי לאמור לבעלי הדין איני נזקק לכם כי תוספת היא בישראל לא תגורו מפני איש אל תכניס דבריך מפני איש, וכ”ש שלא ייהרג כשלא יעשה עצמו קצין ומושל לשפוט את אדוניו.

ומה יבקש בהן הרב חיוב וכי אנשי שכם וכל שבעה עממין לא עע”ז ומגלה עריות וכו’, אלא שאין הדבר מסור ליעקב ובניו לעשות בהם הדין. אבל עניין שכם, כי בני יעקב בעבור שהיו אנשי שכם רשעים ודמם חשוב להם כמים, רצו להנקם מהם בחרב נוקמת, והרגו המלך וכל אנשי עירו כי עבדיו הם וסרים אל משמעתו. ואין הברית אשר נימולו נחשב בעיניהם למאומה כי היה להחניף לאדוניהם, ויעקב אמר להם בכאן כי הביאוהו בסכנה שנא’ עכרתם אותי להאבישני, ושם ארור אפם כי עשו חמס לאנשי העיר שאמרו במעמדו “וישבנו אתכם והיינו לעם אחד” והם היו בוחרים בה’ ובעטו בדיבורם ואולי ישובו אל ה’ והרגו אותם חינם כי לא הרעו אותם כלל וכו’ עכ”ל.

הרי שנחלקו אבות העולם אלה בגדר מצוות דינין דב”נ, דלדעת הרמב”ם היא העמדת הדיינין בלבד, וכשאינם מעמידים דיינין חייבים מיתה כדין שבע מצוות ב”נ, שאזהרתן זוהי מיתתן. ולדעת הרמב”ן, וכן משמעות רש”י בסנהדרין נ”ט א’ ד”ה ומשני, דבכלל מצוות דינין אף כל ענייני חו”מ כפי שהדבר בישראל או בדומה, עניני ממונות לפי משפט השכל האנושי, ואדרבא אין מתחייבים מיתה אלא על עשיית העוול, ולא על אי העמדת דיינין, דזו מצוות עשה, ואין מחויבים מיתה אלא על ל”ת, כמש”נ בגמ’ אזהרתן זוהי מיתתן.

ומש”כ שכן דרך הגמ’ בסנהדרין כוונתו, לגמ’ שם נ”ח ב’ וז”ל, אר”ל גוי ששבת חייב מיתה שנא’ יום ולילה לא ישבתו ואמר מר אזהרתן זוהי מיתתן, ומקשה שם, ולחשבה גבי ז’ מצוות, ומשני כי קא חשיב שב ואל תעשה קום ועשה לא קא חשיב, ומקשה והא דינין קום ועשה הוא וקא חשיב, ומשני קום ועשה ושב ואל תעשה נינהו. ופרש”י וז”ל, קום ועשה משפט, ושב ואל תעשה עוול, ואפ’ אינו מצווה לעשות משפט והוא יושב בטל, מוזהר שלא לעשות עוול, ואזהרת לא תעשו עוול אינה קום עשה משפט, אלא לחודא קיימא שב והבטל מלא תעשה עוול, אבל אזהרת לא תשבות על כרחך אינה אלא קום ועשה עכ”ל. הרי דמבואר דאיכא בדינין אף שב ואל תעשה, ובשלמא לרש”י והרמב”ן ניחא, דיש בכללה לאו דשוא”ת על שאר עשיית עוול, אבל לרמב”ם צ”ב.

ועיין בלח”מ שם שביאר, דאף לרמב”ם יש בכלל המצווה אף אזהרה לדיינין שלא יעשו עוול במשפט שהוא בשוא”ת, [וע”ע בהעמק שאלה לגאון הנצי”ב זצ”ל פ’ בראשית שכת’ ששוא”ת דידהו לרמב”ם הוא שלא ישפטו ביניהם אלא ילכו לשופט עי”ש].

אלא דאכתי אינו מובן, דהא ברמב”ם כתב דנתחייבו בני שכם מיתה על מה שלא דנו את שכם, ומהגמ’ משמע דאין חיוב מיתה אלא על שב ואל תעשה דידהו, דע”כ אף עכו”ם ששבת על אף שהוא באזהרה וב”נ אזהרתן זוהי מיתתן, מ”מ אינו מחוייב מיתה בפועל כמו שפס’ הרמב”ם שם בפ”י ה”ט עי”ש, וע”ע שם בכס”מ דביאר שזה משום דעכ”פ אינו בכלל שבע מצוות ב”נ, וכדמבואר בגמ’ שאין בכלל שבע מצוות ב”נ אלא דברים שהם בשוא”ת, וא”כ משמע דאין לחייב מיתה דשבע מצוות אלא על אזהרה דשוא”ת, וא”כ אף דדנין בכלל השבע מצוות, מ”מ לא מסתבר לחייבם אלא על השו”ת דבה כשעובר ועושה, דבגמ’ מבואר דדוקא אזהרתן זוהי מיתתן, וכדהקשה הרמב”ן.

ועיין בשו”ת חת”ס ליקוטים ס’ י”ד, שישב דעת הרמב”ם דהיא הנותנת, דבאמת לא היו מחויבים בני שכם הריגה בפועל, וכגוי ששבת שאינו אלא מחויב מיתה, ואינו נהרג כמש”כ, וע”כ דבני יעקב הרגו אותם בנקמתם, ויעקב אבינו כעס עליהם שסיכנהו בכדי, הכל כמש”כ הרמב”ן.

אמנם דבריו קשים, דמנ”ל להקיש לגוי ששבת, שסו”ס הוא אזהרה על אף שהוא בקום ועשה וכדמבואר בגמ’ דע”כ חייבים בו מיתה. אבל העמדת דיינין שאינו אלא עשה, אימא דאינו מחויב ע”י מיתה כלל, וכדהקשה הרמב”ן דלא אמרו אלא אזהרתן זוהי מיתתן, ועוד דברמב”ם משמע, דבני שכם נתחייבו מיתה בפועל על שלא דנו את בני שכם, שהרי כתב מעשה דשכם כדוגמא לחיוב מיתה דמצוות דינין, וצ”ע.

והנראה בביאור דברי הרמב”ם, דהנה בסוגיית הגמ’ שם סנהדרין נ”ו, ת”ר שבע מצות נצטוו ב”נ דינין וכו’, מנה”מ אמר ר”י דאמר קרא ויצו ה’ אלוקים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכל תאכל ויצו אלו הדינין, וכ”ה אומר כי ידעתיו למען אשר יצווה את בניו וגו’, וכו’. אלוקים זו עכו”ם, וכ”ה אומר לא יהיה לך אלוהים אחרים וגו’ וכו’. רב יצחק תני איפכא ויצו זו עבודת כוכבים אלוהים זו דינין. בשלמא אלוהים זו דינין דכתיב ונקרב בעה”ב אל האלוהים, אלא ויצו זו ע”ז מאי משמע, רב חסדא ורב יצחק בר אבדימי וכו’, מאי בינייהו וכו’ עיין שם.

וכבר הקשה בשו”ת הרמ”א ס’ י’ למה לא הקשתה הגמ’ מאי בינייהו דר”י ורב יצחק עיי”ש. ואולי י”ל שנחלקו במחלוקת הרמב”ם והרמב”ן האם בכלל מצווה דדינין אף שאר הל’ בדיני ממונות, דלר”י דיליף דינין מויצו, יש להביא במשמעות אף שאר הלכ’ ודינים דבן אדם לחבירו הכלולים כאן, וכאברהם שציווה בניו על עשית משפט וצדק. אבל לר’ יצחק דילף מאלוהים שהוא לשון דיינין, אין מכאן ילפותא אלא מצווה דהעמדת דיינין בלבד, וכדכתב הרמב”ם.

ועפי”ז יש לומר עוד, דהנה שם בגמ’, תנא דבי מנשה שבע מצוות נצטוו ב”נ וכו’, ר’ יהודה אומר אדם הראשון לא נצטווה אלא על ע”ז שנא’ ויצו ה’ אלוקים את האדם ר”י בן בתירה אומר אף על ברכת ה’ וי”א אף על הדינים כמאן אזלה הא דאמר ר”י אמר רב אלוקים אני לא תקללוני נאלוקים אני לא תמירוני אלוקים אני יהיה מוראי עליכם כמאן כיש אומרים. ושם ברש”י ד”ה יהא מוראי עליכם ז”ל כדאמרינן אלוהים לשון שררה ורבנות כמו נתתיך אלוהים לפרעה יהא מוראי עליך ולא מורא בשר ודם לא תגורו מפני איש כי המשפט לאלוהים הוא דהיינו דינין עכ”ל.
הרי דביאר דלשון אלוהים מתפרש על העמדת דיינין שיהיה עליהם מורא שמים בלבד ולא מורא בשר ודם וכדכתיב “לא תגורו מפני איש”. ומן הנראה דעכ”פ המ”ד הזה אינו סובר כמש”כ הרמב”ן בשם הירושלמי דאין לאו דלא תגורו מפני איש בבנ”ח דאדרבא כל הילפותא דמצות דינין הוא ממש”נ אלוקים יהא מוראי עליכם ולא מורא בשר ודם.

ואשר ע”כ עפמש”כ דלרמב”ם מסתבר יותר ללמוד מקרא דאלוקים כר”י, דאין במשמעותו אלא לשון העמדת דיינין וכמש”כ הרמב”ם, ולא מויצו כדר’ יצחק דמשמע דכולל כל דיני ממונות, א”כ י”ל אף שסובר הרמב”ם דאופן הילפותא כדפ’ ר”י אמר רב דאלוקים אני יהא מוראי עליכם, וא”כ יש במשמע דאף לאו דלא תגורו מפני איש יש בכלל מצות דינין דב”נ. וא”כ הא שפיר כתב הרמב”ם דבני שכם נתחייבו מיתה על שלא דנו את אדונם שכם, דאין לומר שפחדו ממנו כמש”כ הרמב”ן, דהא נצטוו ב”נ אלוקים אני יהא מוראי עליכם ולא מורא בשר ודם.

ובאמת דמסתבר הדבר דלרמב”ן דמצוות דינין אינה מצווה מיוחדת על העמדת דיינין, אלא מצווה כללית לסדר עניני הממונות, ובכללה אף העמדת דיינין, א”כ יותר נראה דב”נ אינם בכלל “לא תגורו מפני איש”, דכל עניין הדיינים במצווה זו היא רק כחלק מסדור המשפטים שבין אדם לחבירו. אבל לרמב”ם דהיא מצווה מיוחדת של העמדת דיינין, בודאי י”ל שיש בהם לאו דלא תגורו כישראל, דמצווה זו היא בפרט להעמיד דיינין הדנין בשש מצוות שלהם, ומסתבר שיהיו כדיינין לכל דבר כבישראל, וכמו שאף הבאנו מקור לכך בגמ’ ודו”ק.

וא”כ עפי”ז י”ל, גם מה שהקשה הרמב”ן על הרמב”ם מהסוגיא דסנהדרין, די”ל דלרמב”ם באמת נתחייבו בני שכם לא על מה שלא דנו את שכם, דהא זה מצוות עשה בהם, וב”נ אינם נהרגים אלא ל”ת שלהם, וכדהקשה הרמב”ן, אלא די”ל, שנהרגו משום דעברו על הלאו דלא תגורו מפני איש, שנמנעו מלדון את שכם מיראתם, והוי אזהרה דדינין ואזהרתן זוהי מיתתן.

וי”ל עוד דלדעת הרמב”ם זהו השוא”ת דדינין, דכשלא דן בעלמא עובר על מצוות עשה בשוא”ת. וכשלא דן מחמת יראה עובר בקום ועשה על “לא תגורו מפני איש כי המשפט לאלוקים הוא”, כי יראה הוי קום ועשה, דמצווה שלא לירא, ואם נימא כן הרי ניחא היטב סוגית הגמ’ לפי הרמב”ם שנהרגו בני שכם על שלא דנו מחמת יראה את שכם, והוי שפיר הריגה על ל”ת דשוע”ת, כדמשמע בגמ’ דרק על לאו דשוע”ת מתחייבים מיתה בפועל וכמש”נ לעיל.

אלא דאכתי יש ליישב קושיתו הראשונה של הרמב”ן דאם שמעון ולוי הרגו אותם בדין למה כעס עליהם יעקב, אדרבא היה לו להיות ראשון במצווה זו, וע”כ שעל אף שהיו אנשי שכם עבריינים בשבע מצוות שלהם, מ”מ אין הדבר מסור ליעקב ובניו לעשות בהם הדין, וצ”ב דעת הרמב”ם בזה.
והנראה בזה, דהא זה פשיטא לכה”פ לדעת הרמב”ם דמוטל על בי”ד של ישראל קיום החיוב מיתה על עבירת מצוות דינין, דהא לרמב”ם חיוב מיתה דדינין הוא על שאין דנים הב”נ בשש מצוות שלהם, ומי ישפטם ע”כ אם לא ישראל, דהא הם לא ישפטו עצמם מאחר שעוברים על דינין, וע”כ מי ששופטם זה ישראל.

וככלל מוטל על ישראל לכוף כל באי עולם על שבע מצוות ב”נ, וכדמבואר ברמב”ם בפ”י שם הי”א וז”ל, חייבין בי”ד של ישראל לעשות שופטים לאלו הגרים והתושבים לדון בהם עפ”י המשפטים האלו כדי שלא ישחת העולם וכו’ עכ”ל. הרי שעל ישראל החובה להעמיד בי”ד לב”נ ולכופם על שבע מצוות שלהם, ויותר מפורש שם בפ”ח ה”י וז”ל, וכן צווה משה מפי הגבורה לכוף כל באי העולם לקבל מצוות שנצטוו ב”נ וכל מי שלא יקבל יהרג עכ”ל. וא”כ למה שלא יתחייבו בני יעקב בזה.

אלא שי”ל שיעקב סבר שאין להם דין ישראל לכ”ד, וכידוע מבעל הפר”ד פ”ד מחלוקת שמעון ולוי עם יוסף עיי”ש, ויעקב סבירא ליה כיוסף בנו שאין להם דין ישראל לכ”ד אף לקולא כמש”כ שם. וכן לענין לכוף כל באי עולם על שבע מצוות שלהם, י”ל שסבר, שאין להם עוד דין ישראל כל עוד שלא הגיעו עוד אל המנוחה והנחלה, ועוד שלא נא’ שמחויבים גם להכניס עצמם בסכנה [וכן י”ל שיעקב האמינם וכמש”כ הרמב”ן].

אמנם שמעון ולוי סברי שיש להם דין ישראל לכ”ד וכמש”כ המל”מ שם. וע”כ קדשו שם שמים בקנאתם לה’ ולעמו ונכנסו בסכנה לקיים מצוות בוראם לכוף באי עולם על שבע מצוות והרגו כל בני שכם שעברו על דינין שלהם, וכמש”כ הרמב”ם, וכמש”נ.

כמה שימושי היה הפוסט?

לחץ על כוכב כדי לדרג אותו!

דירוג ממוצע / 5. ספירת קולות:

אין הצבעות עד כה! היה הראשון לדרג את הפוסט הזה.

אנו מצטערים שהפוסט הזה לא היה שימושי עבורך!

תנו לנו לשפר את הפוסט הזה!

הורד כ-PDF

מאמרים נוספים

האתר עומד למכירה

12 / 100 מופעל על ידי Rank Math SEO קידום אתרים ציון מעוניינים למכור את האתר הזה לצמיתות. הקונה יוכל להשתמש באתר, לרווחים, השקעות, וגם להתאמה אישית ככל הנצרך. האתר כולל עד היום  פונקציות משוכללות,

ספר “הפוסק” תולדות הגאון רבי שמואל הלוי ואזנר זלה”ה

6 / 100 מופעל על ידי Rank Math SEO קידום אתרים ציון                  ספר “הפוסק” הופיע שוב הספר הנפלא לתולדות חייו של מרן פוסק הדור הגר”ש וואזנר זצוק”ל, בשם “הפוסק”. הספר המכיל למעלה מ850 עמודים

אפשרות משלוח ללקוחות הרוכשים ספרים באתר

17 / 100 מופעל על ידי Rank Math SEO קידום אתרים ציון משלוחים לספרים הנמכרים באתר מעתה ואילך ניתן לבקש משלוח על כל ספר שנרכש באתר. בעגלת הקניות, לפני שממשיכים לעמוד התשלום, תינתן אפשרות לבחור

0 Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הירשמו לניוזלטר שלנו

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

  • הרשמה
איבדת את הסיסמה שלך? אנא הזן את שם המשתמש שלך או כתובת דואר אלקטרוני. אתה תקבל קישור ליצירת סיסמא חדשה באמצעות דואר אלקטרוני.
.
0
דילוג לתוכן